הקדמה ורקע

פרוץ המלחמה הרוסית המלאה באוקראינה בפברואר 2022 יצר משבר הומניטרי חסר תקדים באירופה. בתוך שבוע אחד בלבד פנו למעלה ממיליון פליטים למדינות שכנות, ועד סוף 2022 הגיע מספר הפליטים האוקראינים ברחבי אירופה לכדי שמונה מיליון איש, עם יותר מאחד עשר מיליון שחצו את גבולות אוקראינה. פולין וצ'כיה קלטו חלק מהמספרים הגבוהים ביותר של מבקשי מחסה: עד יולי 2024 הגישו 1.8 מיליון אוקראינים בקשת הגנה זמנית בפולין, ומעל 600,000 עשו זאת בצ'כיה.

הנסיבות שבהן פרחה הנדיבות העממית היו מפתיעות במיוחד לאור העמדות ההיסטוריות של שתי המדינות. ב-2021, כ-55% מהפולנים התנגדו לקליטת פליטים, וכמעט מחציתם תמכו בהקמת חומת גבול. בצ'כיה, סקר מ-2016 הראה כי כשני שלישים מהציבור התנגדו לקלוט פליטים ממדינות מוכות מלחמה. ואולם, כשנמלטו האוקראינים, השתנו העמדות בן לילה. הקרבה הגאוגרפית, הדמיון התרבותי, הזיכרון ההיסטורי של הכיבוש הסובייטי, ובמיוחד זיכרון פלישת 1968 לצ'כוסלובקיה, כל אלה הסבירו את גל הסולידריות הרחב.

השאלות המרכזיות שמנחות את הדיון הן: האם הסיוע העממי עודד צורות חדשות של אקטיביזם וחברה אזרחית? האם ניתן לראות בתגובות אלה המשך של מסורות היסטוריות של התנגדות לדיכוי רוסי, או שמדובר במעשי נדיבות ספונטניים חדשים לחלוטין?

מסגרת תיאורטית: מהומניטריות גדולה לסיוע עממי

המערכת ההומניטרית המודרנית נשענת על שלושה עמודים מסורתיים: ממשלות הנותנות סיוע דו-צדדי, סוכויות רב-לאומיות כמו האו"ם, וארגונים בין-לאומיים לא-ממשלתיים ממערב אירופה וצפון אמריקה. ביקורת נרחבת על מערכת זו הצביעה על כך שהיא מרכזת כוח בידי תורמים עשירים מהצפון הגלובלי, ממשיכה את הסטטוס קוו, ומעניקה מעט מדי סמכות לארגונים מקומיים.

לצד שלושת העמודים הקיימים, מזהים חוקרים עמוד רביעי: היוזמות האזרחיות הפרטיות, הממומנות ומבוצעות על ידי יחידים. ניתן לאפיין את הפעולות שנדונות כאן בשני מושגים מרכזיים: "הומניטריות עממית" ו"עזרה הדדית". ההומניטריות העממית היא סיוע המסופק על ידי אזרחים לנזקקים בתוך הקהילה שלהם, בצורה מבוזרת, גמישה ומהירת-תגובה. העזרה ההדדית מרחיבה מושג זה ומדגישה את הממד הקהילתי, הפוליטי והמבני: מדובר בפעילות שאינה מסתפקת בסיוע מידי, אלא שואפת לשנות את המוסדות ואת מנגנוני הקליטה והשילוב עצמם. על פי הגדרתו של ד"ר דין ספייד, העזרה ההדדית היא "צורת השתתפות פוליטית שבה אנשים לוקחים אחריות לטפל זה בזה ולשנות תנאים פוליטיים".

תגובות פולניות: מהתנדבות ספונטנית לאקטיביזם אזרחי

ב-12 במרץ 2022 אישרה הפרלמנט הפולנית חוק מקיף שהעניק לאוקראינים מעמד הגנה וזכות לעבוד בפולין. אולם עוד לפני הממשלה, פעלו האזרחים: הם הגיעו לתחנות הרכבת, הביאו אוכל ובגדים, ואירגנו מערכות סיוע מקומיות. כבר בחודשים הראשונים למלחמה הוציאו האזרחים הפולנים הפרטיים עד 2.1 מיליארד דולר בסיוע לפליטים.

יוזמת תחנת הרכבת המרכזית של ורוצלב: תוך ימים ספורים ממועד הפלישה, הגיעו אזרחים רגילים לתחנה המרכזית של ורוצלב, לרוב בעקבות פרסומים ברשתות החברתיות. הם לבשו אפודים צהובים ועבדו במשמרות, סייעו בקבלת פנים, סיפקו ארוחות חמות, עזרו בהסדרת לינה ומתן עזרה רפואית. מעל 100,000 פליטים עברו בתחנה זו בארבעת השבועות הראשונים. לאחר שלושה שבועות, השתלטה על הניהול "קרן אוקראינה" הוותיקה מורוצלב, שפורמליזה את הפעילות ויצרה מרכז מידע קבוע לעולים. כפי שציין החוקר פאוול רודניצקי, המתנדבים ראו בסיוע לאוקראינים לא רק עשיית טוב אלא גם ביטוי לחברה אזרחית חדשה בפולין.

"נשים מאחז ההגה" (Kobiety Za Kółko): בתחילת מרץ 2022 הקימה אלז'ביטה יארמולסקה קבוצה וירטואלית בפייסבוק שחיברה בין פליטות לנהגות מתנדבות. היוזמה נולדה מחשש לבטיחות נשים ועם הילדים שהגיעו לגבולות פולין לאחר מסע ממושך וטראומטי. תוך חודש הועברו כ-300 נשים וילדים בבטחה מהגבול. כיום, הקבוצה מונה למעלה מ-2,500 חברות בפייסבוק מכל רחבי העולם ועדיין פעילה.

תגובות צ'כיות: מסיוע מיידי לשינוי מוסדי

גם הממשלה הצ'כית פעלה במהירות יחסית: ב-17 במרץ 2022 נחקק "לקס אוקראינה", חבילת חוקים שהעניקה לאוקראינים מעמד זמני, גישה לבריאות ולחינוך ודיור מסובסד. אולם לאחר שנה קוצצו התקציבים, ושבעה מתוך עשרה פליטים אוקראינים בצ'כיה נמצאו מתחת לקו העוני. "לקס אוקראינה 5" העביר את האחריות מהממשלה לארגונים האזרחיים.

יוזמת תחנת הרכבת הראשית של פראג (Iniciativa Hlavák): ארגון זה פעל כבר מ-2015 לסיוע למהגרים. בימים הראשונים של המלחמה טיפלה היוזמה בעד 7,000 פליטים ביום. הארגון ייחד את עצמו בנכונות להתמודד גם עם מצוקות שהממשלה התעלמה מהן, ובמיוחד זו של פליטי הרומא האוקראינים. בגלל אפליה גזעית ועדתית, הממשלה הצ'כית נכשלה במציאת דיור עבור כ-300 רומא אוקראינים, שנאלצו לישון בתחנת הרכבת בתנאים לא ראויים. הארגון לא היסס לבקר בפומבי את המדיניות הממשלתית, הוציא הצהרות ציבוריות, ואף יצא למחאות ולהליכים משפטיים בנושא.

"סבתות ללא גבולות" (Babičky bez hranic): קבוצה זו, המורכבת בעיקרה מנשים, כוללת אקטיביסטיות, סופרות, אמניות, רופאות ומתנגדות למשטר הקומוניסטי לפני 1989. מאז הפלישה הרוסית הרחיבה הקבוצה את פעילותה לטיפול בפליטים אוקראינים לצד המשך הטיפול בפליטים מסוריה, צ'צ'ניה ואפגניסטן. היוזמה הבולטת שלה הייתה "קפה ז'ינקה" ("בית קפה הנשים" באוקראינית), שפעל בפראג מ-2022 כמרחב פגישה בטוח לנשים אוקראיניות, שבו ניתן היה לקבל לגימות חמות, שיעורי צ'כית, ייעוץ משפטי, ליווי טיפולי ועוד. כיום מנהלות הנשים האוקראיניות בעצמן את המרחב הזה ומארגנות בו פעילויות תרבות, בישול משותף וסיוע הדדי.

מסקנות: סולידריות, עזרה הדדית וטיפול קולקטיבי

ניתוח ארבע היוזמות מעלה מספר תובנות מרכזיות. ראשית, הפעילות העממית לא הסתכמה בסיוע מיידי וחומרי, אלא עברה לאורך הזמן למסלול של שינוי מוסדי ואקטיביזם חברתי. שנית, אף שלא נמצאו עדויות לתנועות חברתיות ממוסדות, הסיוע העממי שינה את מרקם הפולין והחברה הצ'כית ובנה מוסדות ויחסים חברתיים חדשים. שלישית, הדפוסים הם גם ישנים וגם חדשים: חלק מהיוזמות הן ייחודיות למשבר זה ונסמכות על טכנולוגיה מודרנית, בעוד שאחרות נטועות בזהויות ובמסורות היסטוריות, כגון זהות המתנגדות לקומוניזם בקרב חברות "סבתות ללא גבולות".

שיעור הנדיבות בצ'כיה עולה על מדינות מזרח-אירופיות אחרות, ומחקרים מצביעים על כך שהתנדבות בה שורשיה בפרדיגמה אזרחית-הומניטרית ולא דתית. בפולין חל גידול משמעותי במספר ארגוני החברה האזרחית מאז המעבר לדמוקרטיה, וכ-43% מהנוער הפולני מתנדב בארגונים אזרחיים.

יחד עם זאת, על הארגונים העממיים מוטלות מגבלות רבות: חוסר במשאבים, קושי בקיום ארוך-טווח, ומיקוד על שולי מערכת ההגנה הממשלתית. ארגוני הסיוע הצ'כיים, למשל, חוו אתגרי ממשל וכושר, ונמצאו בחיכוך עם הממשלה שניסתה להפוך אותם לנותני שירותים בלבד, ולא לסנגורים של הפליטים.

עם זאת, יוזמות אלה מוכיחות את הערך של גישות מבוזרות, גמישות ומונהגות-קהילה בסיוע הומניטרי: הן בונות חוסן קהילתי, מקדמות עצמאות בקרב הפליטים, ועוזרות להם להשיב את כבודם. בניגוד לארגונים בין-לאומיים גדולים, שעלולים לייצר תלות ולהדיר את מקבלי הסיוע מתהליכי קבלת ההחלטות, יוזמות אלה שואפות לשותפות אמיתית עם הפליטים עצמם, ובכך מצביעות על דרך חלופית בעולם ההומניטרי.

מקור

Fojtova, S., McMahon, P., & Waisserova, H. (2025). From Grassroots Humanitarianism to Mutual Aid: Citizen Responses in Poland and the Czech Republic to Russia’s War in Ukraine. Czech Journal of International Relations, 60(3), 7-42.‏