מבוא

אהבה מהווה משתנה מרכזי במחקר הפסיכולוגי בעשורים האחרונים, בשל השפעתה על רווחתו הנפשית והגופנית של הפרט ועל תפקוד הזוגיות. תיאוריית המשולש של סטרנברג נחשבת לאחת המסגרות התיאורטיות המשפיעות ביותר בתחום, והיא נבחנה באוכלוסיות ממגוון הקשרים תרבותיים. על פי התיאוריה, אהבה מורכבת משלושה רכיבים הקשורים זה בזה: אינטימיות, תשוקה ומחויבות, המיוצגים באופן מטפורי כקודקודי משולש. אינטימיות כוללת תחושות של קרבה, חיבור, תקשורת וגיבוש קשר. תשוקה מתייחסת לדחפים המולידים רומנטיקה, משיכה פיזית ומימוש מיני. מחויבות (או ההחלטה למחויבות) משקפת את הוודאות של אהבה ושל היות אהוב, לצד ההחלטה לשמר את הקשר לאורך זמן. שילובים שונים של שלושת הרכיבים מייצרים סוגי אהבה שונים: היעדר אהבה, המאופיין בהיעדר כל שלושת הרכיבים; חיבה, המאופיינת באינטימיות בלבד; אהבה מאוהבת, המאופיינת בתשוקה בלבד; אהבה ריקה, המאופיינת במחויבות בלבד; אהבה רומנטית, המשלבת אינטימיות ותשוקה; אהבה חברית, המשלבת אינטימיות ומחויבות; אהבה שטחית, המשלבת תשוקה ומחויבות; ואהבה שלמה, המשלבת את כל שלושת הרכיבים יחד. חשוב לציין כי אף קשר זוגי אינו מבטא צורת אהבה טהורה לחלוטין, שכן רוב הקשרים כוללים את שלושת הרכיבים במידות משתנות.

אף שהמודל פותח במקור לתיאור קשרים רומנטיים, הוא הורחב ליישומים מגוונים מחוץ להקשר הזוגי, בהם ביצועים ספורטיביים, זיקה לרכבים ולמוצרי נפט, אהבה למותגים, קשרי לקוחות והתנהגות מעבר בין ספקים. השימושים המגוונים הללו ממחישים את הגמישות של המודל בלכידת דינמיקות רגשיות ויחסיות בהקשרים שונים. אהבה נמצאה קשורה למשתנים זוגיים רבים, ובהם התאמה זוגית, שביעות רצון מינית, שביעות רצון מהקשר, סגנון התקשרות ואסטרטגיות ליישוב קונפליקטים. עם זאת, הממצאים בתחום הטרוגניים, ואהבה מופעלת מבחינה אמפירית בדרכים מגוונות שלעיתים אינן מבוססות על מודל סטרנברג. בנוסף, מחקרים רבים אינם מדווחים על מאפייני מדגם חשובים, כגון נטייה מינית, מה שמגביל את יכולת ההשוואה וההכללה של הממצאים.

שיטה

נערך חיפוש בארבעה מאגרי מידע אלקטרוניים (B-On, Web of Science, Scopus ו-PubMed) לאיתור מחקרים אמפיריים שפורסמו באנגלית, בפורטוגזית או בספרדית, ללא הגבלת שנת פרסום. תהליך המיפוי בוצע בהתאם להנחיות PRISMA-ScR ונרשם מראש. קריטריוני ההכללה כללו מחקרים בבני אדם הנמצאים בקשר זוגי, מחקרים כמותיים אמפיריים המבוססים על תיאוריית המשולש של סטרנברג כמסגרת תיאורטית, ומחקרים שמטרתם המרכזית הייתה בחינת הקשר בין אהבה לבין לפחות מדד אחד של איכות הקשר. מחקרים הוצאו מהמאגר אם עסקו באהבה בהקשרים לא זוגיים או לא אנושיים, התבססו על מסגרות תיאורטיות אחרות, עסקו אך ורק בניתוחים פסיכומטריים, היו דוחות מקרה, סקירות, מחקרים איכותניים, מטא-אנליזות, ספרות אפורה, או השתמשו בנתונים כפולים. הסינון בוצע בשני שלבים, כאשר בכל שלב שני חוקרים סיווגו את המחקרים באופן בלתי תלוי, וכל אי-התאמה נפתרה בדיון עד להסכמה. הנתונים שחולצו מכל מחקר כללו שנת פרסום, מדינת מקור, שפה, עיצוב המחקר, מטרות המחקר, המשתנים שנבדקו, מאפייני המדגם, כלי המדידה והממצאים המרכזיים בנוגע לקשר בין אהבה למשתנים נוספים. הממצאים סוכמו בגישה איכותנית תיאורית, תוך קיבוץ מושגים וממצאים על פי דמיון נושאי.

מאפייני המחקרים שנכללו

מתוך 465 רשומות שאותרו במאגרים, לאחר הסרת כפילויות והפעלת קריטריוני הסינון, נכללו לבסוף 27 מחקרים בניתוח. הפילוג הגאוגרפי של המחקרים היה כדלהלן:

• כשליש מהמחקרים בוצעו בארצות הברית
• כשלושים אחוז בוצעו במדינות אירופה
• כעשרים ושניים אחוז בוצעו בברזיל
• חלק קטן יותר בוצע במדינות דרום אמריקאיות נוספות (צ'ילה ופרו) ובאיראן

רוב המחקרים (כשמונים וחמישה אחוזים) פורסמו משנת 2000 ואילך, וכארבעים אחוז פורסמו בעשור האחרון בלבד, מה שמעיד על רלוונטיות מתמשכת של המודל. רוב המחקרים נערכו על מדגמים של יחידים הנמצאים בקשר זוגי, ורק כחמישית כללו מדגמים של זוגות ממש. מחקר אחד עסק במדגם נשים שחוו אלימות זוגית. כל המחקרים שכללו זוגות עסקו בקשרים הטרוסקסואליים בלבד, ומרבית המחקרים האחרים כללו מדגמים הטרוסקסואליים או לא דיווחו על נטייה מינית, בעוד רק מיעוט קטן כלל גם משתתפים הומוסקסואליים. רוב המחקרים כללו עד 300 משתתפים, ומחקר בודד בלבד כלל למעלה מ-1,000 משתתפים. כל המחקרים שנכללו התבססו על עיצוב מחקר חתך.

אופרציונליזציה של האהבה ומשתנים נלווים

רוב המחקרים (כתשעים אחוז) השתמשו בסולם האהבה המשולש של סטרנברג למדידת אהבה, בעוד מיעוט השתמשו בכלים שפותחו על ידי החוקרים עצמם. באשר למשתנים הזוגיים שנבדקו בקשר לרכיבי האהבה, שביעות רצון מהקשר הייתה הנבדקת ביותר (בכ-44 אחוז מהמחקרים), ולאחריה מעמד הקשר (סטטוס הקשר, כ-26 אחוז) ואורך הקשר (כ-22 אחוז). התקשרות ובגידה נבדקו כל אחת בכ-11 אחוז מהמחקרים, ושביעות רצון מינית ונטייה מינית נבדקו כל אחת בכ-7 אחוזים. משתנים זוגיים נוספים, כגון התאמה זוגית, תקשורת, עיסוק בהעברת מסרים מיניים, אסטרטגיות ליישוב קונפליקטים, סוג הקשר (מתווך אינטרנט או לא), הצלחה רבייתית, קריטריונים לבחירת בן זוג, מודל ההשקעה, תלות רגשית, חוויות סובייקטיביות של אהבה ושינויים לאורך שליש ההיריון, נבדקו כל אחד במחקר בודד בלבד. כמו כן, כארבעים אחוז מהמחקרים בחנו משתנים סוציו-דמוגרפיים כגון מגדר, גיל והשכלה בזיקה לאהבה, וחלק מהמחקרים בחנו גם משתנים כגון אישיות, רווחה נפשית, דיכאון, צריכת פורנוגרפיה ודתיות.

קשרים בין רכיבי האהבה למשתנים זוגיים

ברוב המחקרים שבדקו שביעות רצון מהקשר נמצא כי שלושת רכיבי האהבה קשורים בה באופן חיובי. נמצאו הבדלים מגדריים, כאשר אצל גברים מחויבות היוותה את המנבא החזק ביותר לשביעות רצון, ולאחריה תשוקה ואינטימיות, ואילו אצל נשים אינטימיות הייתה המנבא החזק ביותר. נמצא גם כי אינטימיות ומחויבות מתווכות באופן חיובי את הקשר בין התקשרות בטוחה לשביעות רצון מהקשר, אם כי במחקר אחר נמצא קשר מובהק רק לגבי אינטימיות ותשוקה, ללא קשר מובהק למחויבות. בקרב משתתפים שדיווחו על צפייה בפורנוגרפיה נמצאו קשרים שליליים בין רכיבי האהבה לשביעות רצון.

קשרים פחות רציניים או פחות מחייבים נמצאו קשורים בדרך כלל לרמות נמוכות יותר של אהבה, כאשר זוגות עם ילדים הראו רמות אהבה נמוכות יותר בהשוואה לזוגות ללא ילדים הנמצאים בקשר רציני, אם כי במחקר אחד לא נמצא קשר מובהק בין מעמד הקשר לרמות האהבה. באשר לאורך הקשר, בשניים ממתוך שישה מחקרים לא נמצא קשר מובהק, ואילו בארבעה מחקרים נוספים נמצא כי אורך הקשר קשור באופן שלילי לאינטימיות ולתשוקה ובאופן חיובי למחויבות, כלומר תחושות האינטימיות והתשוקה נוטות להיחלש עם הזמן בעוד המחויבות נותרת יציבה או אף מתחזקת.

סגנונות התקשרות נמנעים וחרדתיים/אמביוולנטיים נמצאו קשורים באופן שלילי לכל רכיבי האהבה, ואילו התקשרות בטוחה נמצאה קשורה באופן חיובי לאינטימיות ולמחויבות, ובמחקר אחד גם לתשוקה. בגידה נמצאה קשורה באופן שלילי לרוב לאינטימיות, לתשוקה ולמחויבות, אם כי במחקר אחד נמצא כי אצל נשים דווקא רמות גבוהות של תשוקה ניבאו פחות בגידה, ובמחקר אחר נמצא כי רמת אינטימיות נמוכה יותר ניבאה מצוקה רבה יותר בעקבות בגידה מינית. שביעות רצון מינית נמצאה קשורה באופן חיובי לאינטימיות ולתשוקה, וכן למחויבות. מחקרים שבדקו נטייה מינית לא מצאו הבדלים מובהקים ברמות האהבה בין קבוצות בעלות נטיות מיניות שונות, אם כי גודל המדגם ההומוסקסואלי היה קטן במרבית המקרים.

משתנים נוספים שנבדקו במחקר בודד כל אחד הראו כי התאמה זוגית קשורה באופן חיובי לכל רכיבי האהבה, כאשר אינטימיות שימשה כמנבא מובהק; תקשורת בונה קשורה באופן חיובי לרכיבי האהבה ותקשורת נמנעת קשורה באופן שלילי אליהם; תשוקה בלבד קשורה להעברת מסרים מיניים; ובקשרים הטרוסקסואליים אינטימיות קשורה באופן חיובי למשא ומתן וקשורה באופן שלילי לעימות ולנסיגה, בעוד מחויבות קשורה באופן חיובי למשא ומתן ולעימות, ותשוקה קשורה למשא ומתן בלבד. קשרים המתווכים באמצעות האינטרנט הראו רמות נמוכות יותר של אינטימיות ומחויבות בהשוואה לקשרים פיזיים. מחויבות נמצאה קשורה באופן חיובי להצלחה רבייתית אצל שני המינים, ואילו תשוקה ואינטימיות נמצאו קשורות, בהתאמה חיובית ושלילית, למספר הילדים אצל נשים בלבד. אינטימיות נמצאה קשורה לתלות רגשית, ורכיב המחויבות במודל ההשקעה נמצא קשור לכל רכיבי אהבת המשולש, אשר בתורם קשורים באופן חיובי לשביעות רצון. באשר לחוויה הסובייקטיבית, אינטימיות התבטאה בפתיחות, חיבה, תמיכה, קרבה ונוכחות שקטה יחדיו; תשוקה התבטאה ברומנטיקה ובקרבה מינית; ומחויבות התבטאה בתמיכה, נאמנות וביטויי אהבה ומחויבות. במעקב אחר שליש ההיריון נמצא כי אינטימיות ותשוקה ירדו מעט בשליש הראשון והתאוששו בהדרגה, ואילו נשים שמרו על ציוני מחויבות גבוהים יותר מגברים לאורך ההיריון, כאשר אצל גברים המחויבות עלתה מהשליש הראשון עד השלישי, ואצל נשים חלה ירידה קלה בשליש השני.

דיון ומגבלות

ניכר כי מרבית המחקרים בוצעו בארצות הברית ובמדינות אירופה, מה שמדגיש את הצורך בייצוג גאוגרפי ותרבותי רחב יותר, שכן נורמות תרבותיות, מודרניזציה וערכים חברתיים עשויים להשפיע על האופן שבו אהבה חווית ומתבטאת. בולט לב הממצא כי ברזיל הראתה ייצוג הדומה לזה של ארצות הברית ואירופה, ייתכן בשל התפלגות המאגרים ששימשו לחיפוש, אך גם ייתכן שהדבר משקף עלייה בתפוקת המחקר המדעי בברזיל בשנים האחרונות. כל המחקרים שנכללו התבססו על עיצוב חתך, מה שמגביל את היכולת לבחון כיצד אהבה מתפתחת עם הזמן, ומעיד על הצורך בעיצובים אורכיים ודיאדיים שיאפשרו ללכוד דינמיקות בתוך זוגות ושינויים באינטימיות, בתשוקה ובמחויבות. רק מיעוט קטן מהמחקרים כללו זוגות ממש, מה שמדגיש את החשיבות של בחינת נקודות המבט של שני בני הזוג, בפרט לאור העובדה שדמיון בין בני זוג נמצא משפיע על תוצאות הקשר.

כמעט כל המחקרים התמקדו בקשרים הטרוסקסואליים, ומעטים דיווחו במפורש על נטייה מינית של המשתתפים. הנחה של הטרוסקסואליות ללא דיווח תורמת לתת-ייצוג של מיעוטים מיניים במחקר הזוגיות, ולכן נדרש מחקר השוואתי בין נטיות מיניות שונות כדי לבחון האם רכיבי אהבת המשולש ניתנים להכללה מעבר למדגמים הטרוסקסואליים. השימוש הנרחב בסולם האהבה המשולש תומך בישימות התיאורטית והאמפירית של המודל ומצביע על אופרציונליזציה עקבית המאפשרת השוואה בין מחקרים. שביעות רצון מהקשר הייתה המשתנה הזוגי הנבדק ביותר, ולאחריה מעמד הקשר ואורך הקשר, בעוד משתנים אחרים כגון תקשורת, שביעות רצון מינית וניהול קונפליקטים נבדקו בתדירות נמוכה יותר, מה שמצביע על כיווני מחקר מבטיחים לעתיד, בייחוד בבחינת תפקידי תיווך או מיתון אפשריים.

הקשרים בין רכיבי האהבה לשביעות רצון היו עקביים ברובם, ואילו הממצאים לגבי אורך הקשר ומעמד הקשר היו מעורבים יותר. מוצע כי המגמה עשויה להיות עקומתית, כאשר האינטימיות מגיעה לשיאה בקשרים באורך בינוני ויורדת בקשרים ארוכי טווח, מה שמדגיש את הצורך בניתוחים אורכיים מדויקים יותר. מגבלה מרכזית נעוצה בכך שאסטרטגיית החיפוש, אף שנועדה להיות מקיפה ככל האפשר, ייתכן שהחמיצה מחקרים נוספים אילו נעשה שימוש במאגרים נוספים כגון PsycInfo. כמו כן, קריטריוני ההכללה וההדרה, שהתמקדו במחקרים אמפיריים הבוחנים קשרים בין תיאוריית המשולש למשתנים זוגיים, עשויים היו להחריג מחקרים העוסקים בתיאוריה מנקודת מבט תיאורטית, מושגית או מתודולוגית רחבה יותר.

מסקנות

תיאוריית המשולש של סטרנברג ממשיכה לשמש מסגרת רלוונטית ומבוססת אמפירית להבנת קשרים רומנטיים, כאשר חלק ניכר מהמחקרים בתחום פורסם בעשור האחרון. מבין המשתנים שנבדקו, שביעות רצון מהקשר בלטה כמשתנה הנבדק ביותר והקשור באופן עקבי ומוצק ביותר לרכיבי האהבה, בעוד מדדים אחרים, כגון אורך הקשר, מעמד הקשר, תהליכי תקשורת, שביעות רצון מינית ונטייה מינית, נבדקו במידה מוגבלת יותר וכללו ממצאים לעיתים בלתי עקביים. נדרש מחקר נוסף שיבהיר את האופן שבו מימדים אלו, לצד גורמים הקשריים ואישיותיים נוספים, משפיעים על ביטוי הדינמיקה של האהבה בקשרים רומנטיים.

מבחינה מתודולוגית, כל המחקרים שנבדקו התבססו על עיצובי חתך, ורובם בוצעו מחוץ להקשר האירופי, מה שמדגיש את הצורך בהרחבת בסיס הראיות באמצעות עיצובים אורכיים ודיאדיים המסוגלים ללכוד שינויים התפתחותיים ותהליכים פנים-זוגיים לאורך זמן. יש חשיבות גם לגיוון גאוגרפי ותרבותי של המדגמים, שכן נורמות תרבותיות, ציפיות חברתיות ורמות מודרניזציה עשויות לעצב הן את חוויית האהבה והן את משמעותה. אהבה נותרת תופעה המשפיעה ומושפעת ממגוון גורמים יחסיים והקשריים, ובמידה מסוימת נותרת תופעה חמקמקה, ולכן יש צורך בהמשך חקר אמפירי שישלב את מסגרת סטרנברג עם מימדים יחסיים, סוציו-דמוגרפיים ופסיכולוגיים רחבים יותר, במטרה להעמיק את ההבנה המושגית ולשפר את יכולת ההשוואה בין ממצאים בהקשרים תרבותיים ומתודולוגיים שונים.

מקור

Durão, A., & Conde, A. (2026). Understanding Love in Couple Relationships: A Scoping Review of Sternberg’s Triangular Theory. Psychological Reports, 00332941261464059.‏