מבוא

כשמבקשים מאנשים למנות את המרכיבים החשובים של קשר רומנטי בריא, עולים באופן אינטואיטיבי אינטימיות, תשוקה ומחויבות. שלושת המשתנים האלה טבועים בתיאוריות האהבה הסמויות של אנשים, והם מקשרים רגש (אינטימיות), מוטיבציה (תשוקה) והכרה (מחויבות) למודל מושגי אחד של אהבה: תיאוריית המשולש של האהבה של רוברט סטרנברג. לפי התיאוריה, שלושת הרכיבים נחוצים כדי להגיע לאהבה שלמה. אינטימיות היא תחושת הקרבה, החיבור והזיקה בקשר; תשוקה היא הדחפים המובילים לרומנטיקה, למשיכה גופנית ולפעילות מינית; ומחויבות היא בטווח הקצר ההחלטה שאדם אוהב אדם אחר, ובטווח הארוך ההחלטה לשמור על האהבה הזאת.

גורם שהוא אולי פחות אינטואיטיבי, אך חשוב לא פחות לשביעות הרצון מהקשר, הוא סגנון ההתקשרות. ההתקשרות כמנבא לאיכותם של קשרים רומנטיים צמחה מתוך חקר ההתקשרות בינקות, שבו הובחנו שלושה סוגי התקשרות: בטוחה, חרדה ונמנעת, העשויים להשפיע על קשרים בהמשך החיים. סינדי הייזן ופיליפ שייבר החילו את הממצאים על קשרים קרובים בבגרות, והציעו שההבדלים האישיים בהתקשרות הם אבות טיפוס, סכמות או מודלי עבודה פנימיים של אינטראקציה חברתית, המארגנים את הקשרים הרומנטיים. מחקרים רבים מצאו שההתקשרות מנבאת את הצלחת הקשר: התקשרות בטוחה קשורה באמון ובמחויבות רבים יותר, באינטימיות, בביטחון עצמי, בכישורי תקשורת טובים יותר ובנכונות רבה יותר לחשיפה עצמית. אנשים בעלי התקשרות חרדה משתמשים בדרכי התמודדות פחות יעילות ותופסים בקשריהם יותר קונפליקטים והסלמה מדי יום, והתקשרות נמנעת קשורה בריחוק רגשי, בחוסר אמון בבן הזוג ובשביעות רצון נמוכה יותר מהקשר.

ההתקשרות הומשגה בדרכים רבות: לאורך שני ממדים, קרבה-עצמאות וביטחון-חוסר ביטחון; במרחב דו־ממדי של כעס/התנגדות וחיפוש קרבה/הימנעות; כשלושה דפוסים, בטוח, חרד ונמנע; או כמבנה של ארבעה גורמים, בטוח, טרוד, נמנע-מפוחד ונמנע-מבטל, הנשען על השקפות חיוביות או שליליות על העצמי ועל האחרים. בלי קשר למספר הממדים או הסוגים, הממצאים מצביעים בעקביות על קשר בין ההתקשרות למשתנים כמו אינטימיות, מחויבות, תקשורת, התמודדות וחשיפה עצמית.

מטרה והשערות

נבדק אם סגנון ההתקשרות מנבא את שביעות הרצון מהקשר באופן ישיר, או שהקשר ביניהם מתווך על ידי משתני האהבה, אינטימיות, תשוקה ומחויבות, שהם עצמם מנבאים את שביעות הרצון. סטרנברג, שבהמשך כלל את תיאוריית המשולש ואת תפיסת האהבה כסיפור בתיאוריה רחבה יותר, תיאוריית האהבה הכפולה, המליץ כבר בשלבים הראשונים לקשר את תיאוריית המשולש למושגי ההתקשרות כדי להבין טוב יותר את המורכבות של אהבה ושל קשרים.

נבחנו שני ממדי התקשרות: ביטחון-חוסר ביטחון וקרבה-עצמאות. הם נגזרו משאלון סולמות היחסים, המשמש בדרך כלל למדידת ארבעה דפוסים (בטוח, מפוחד, מבטל וטרוד), אך השימוש בדפוסים אלה הניב ממצאים סותרים. ניתוח גורמים של השאלון חשף מבנה דו־ממדי, שעשוי לנבא טוב יותר את הקשר בין ההתקשרות לשביעות הרצון, אולם ממדים אלה טרם נקשרו למשתני קשר כמו שביעות רצון, אינטימיות, תשוקה ומחויבות. התקשרות בטוחה קשורה בפחות חרדה בקשר, ביותר אינטימיות ואמון ובנכונות לדון בבעיות ולפתור אותן עם בן הזוג, ואילו התקשרות לא בטוחה קשורה בחרדה אם בן הזוג באמת אוהב ומעריך, בפחד מנטישה ובחשש מדחייה. לכן שוער שהתקשרות בטוחה תהיה קשורה ביותר אינטימיות, תשוקה ומחויבות ובשביעות רצון רבה יותר. התקשרות של קרבה מבטאת קרבה רגשית ונוחות בקרבת בן הזוג, ואילו בקצה העצמאי של הרצף ניכרים ניתוק, חוסר רצון להיות תלוי באחרים, הסתייגות מקרבה ואי־נוחות בה. גם כאן שוער שהתקשרות של קרבה תהיה קשורה ביותר אינטימיות, תשוקה ומחויבות וביותר שביעות רצון מאשר דפוס עצמאי.

לפיכך הוצע מודל תיווך: סגנונות ההתקשרות מטים את האדם לפתח תגובות רגשיות, קוגניטיביות ומוטיבציוניות-התנהגותיות מסוימות, והן משפיעות על שביעות הרצון מהקשר. סגנון חיובי, כמו התקשרות בטוחה, מוביל ליותר התנהגויות המיטיבות עם הקשר וליכולת רבה יותר ליצור אינטימיות, תשוקה ומחויבות, ואלה מביאות לשביעות רצון רבה יותר. סגנון לא מתפקד, כמו התקשרות לא בטוחה, פועל בכיוון ההפוך. עד כה לא נבחנו ישירות רכיבי תיאוריית המשולש וממדי ההתקשרות האלה כמנבאים של שביעות הרצון מהקשר, ומחקרים שבחנו את רכיבי האהבה כמתווכים של ההתקשרות השתמשו רק בחלקים מסולם המשולש, או מדדו את המשתנים בדרכים אחרות ובהקשרים אחרים.

שיטה

השתתפו 55 סטודנטים לתואר ראשון (15 גברים ו-40 נשים), בגיל ממוצע של 19.7 (סטיית תקן 2.82). 91% מהם היו לבנים, 6% אפרו-אמריקאים ו-2% אמריקאים ממוצא אסייתי. תנאי ההשתתפות היה קשר רומנטי בעת הגיוס; רובם לא היו נשואים (94%, לעומת 6% נשואים), והם קיבלו נקודות זכות בקורס תמורת השתתפותם.

סגנון ההתקשרות נמדד בשאלון סולמות היחסים, לפי המבנה הדו־ממדי של ביטחון-חוסר ביטחון וקרבה-עצמאות. המשתתפים דירגו בסולם של 1 (לא דומה לי) עד 5 (דומה לי מאוד) עד כמה כל פריט מאפיין אותם, למשל "קשה לי להיות תלוי באנשים אחרים". אינטימיות, תשוקה ומחויבות נמדדו בסולם המשולש של סטרנברג, בדירוג של 1 (כלל לא) עד 9 (במידה קיצונית), בפריטים כמו "יש לי קשר חם עם…", "אני מוצא את עצמי חושב על… לעתים קרובות במהלך היום" ו"אני מחויב לשמור על הקשר שלי עם…". לבסוף, על סמך מחקרים קודמים פותח סולם שביעות רצון מהקשר בן עשרה פריטים, בדירוג של 1 עד 5, למשל "עד כמה אתה מרוצה מהקשר?" ו"מה הסיכוי שתהיה בקשר הזה בעוד שנה?". לפריטים הייתה מהימנות פנימית גבוהה (אלפא של קרונבך 0.82), וממוצע התשובות שימש ציון מסכם של שביעות הרצון.

ממצאים

בניתוחים המקדימים לא נמצאו מתאמים מובהקים בין מגדר ומצב משפחתי לבין אף אחד מהמדדים. משך הקשר היה קשור למחויבות: ככל שהקשר ארוך יותר, המחויבות רבה יותר (מתאם של 0.30). ממד ביטחון-חוסר ביטחון היה קשור באופן מובהק לחמישה מפריטי שביעות הרצון ולציון המסכם: חוסר ביטחון רב יותר היה קשור בפחות אינטימיות (מתאם שלילי של 0.45), פחות תשוקה (0.39) ופחות מחויבות (0.52), ובשביעות רצון נמוכה יותר (0.48). גם ממד הקרבה-עצמאות היה קשור לרכיבי האהבה, כך שעצמאות רבה יותר הייתה קשורה בפחות אינטימיות, תשוקה ומחויבות. מבין פריטי שביעות הרצון, ממד זה היה קשור רק לפריט שמדד את מידת התשוקה בקשר, והמתאם בינו לבין הציון המסכם היה מובהק באופן גבולי בלבד, אם כי בכיוון הצפוי: עצמאות רבה יותר, שביעות רצון נמוכה יותר. אינטימיות, תשוקה ומחויבות היו קשורות לפריטי שביעות הרצון ולציון המסכם, במתאמים של 0.82, 0.62 ו-0.79 בהתאמה.

התנאים לניתוח תיווך, כלומר מתאמים מובהקים בין המשתנה הבלתי תלוי, המתווכים המשוערים והמשתנה התלוי, התקיימו בממד ביטחון-חוסר ביטחון. לכן נערכו שלוש רגרסיות היררכיות, ובכל אחת נובא הציון המסכם של שביעות הרצון מאחד מרכיבי האהבה בצעד הראשון, ומממד ביטחון-חוסר ביטחון בצעד השני. כצפוי, אחרי פיקוח על האינטימיות ועל המחויבות ממד הביטחון כבר לא ניבא את שביעות הרצון, כלומר שני רכיבים אלה מתווכים את השפעתו. האינטימיות לבדה הסבירה 67% מהשונות בשביעות הרצון, והביטחון הוסיף 2% בלבד, באופן לא מובהק; המחויבות הסבירה 63%, והביטחון הוסיף 1% לא מובהק. לעומת זאת, אחרי פיקוח על התשוקה, שהסבירה 39% מהשונות, הביטחון המשיך לנבא את שביעות הרצון באופן עצמאי והוסיף 6% מובהקים.

דיון

הממצאים מרחיבים את הידוע על התקשרות ושביעות רצון מהקשר, משום שהם מצביעים על המתווכים שדרכם ההתקשרות מובילה לקשרים מספקים או לא מספקים. רכיבי תיאוריית המשולש שולבו כמשתנים מתווכים בין סגנון ההתקשרות לשביעות הרצון, בדיקה ישירה שלא נערכה קודם לכן. השפעת ממד הביטחון על שביעות הרצון מתווכת על ידי אינטימיות ומחויבות: התקשרות בטוחה יותר מנבאת אינטימיות ומחויבות, ואלה מנבאות שביעות רצון רבה יותר. תחושת ביטחון מאפשרת ליצור אינטימיות, כפי שהראו מחקרים קודמים, וגם להתחייב לקשר בלי פחד מדחייה או מנטישה.

לעומת זאת, הביטחון והתשוקה השפיעו כל אחד ישירות על שביעות הרצון. ההסבר המוצע לכך ספקולטיבי: לפי סטרנברג, אינטימיות ומחויבות הן רכיבים יציבים יחסית, ואילו התשוקה אינה יציבה יחסית ועשויה להשתנות באופן בלתי צפוי. ייתכן שלתשוקה משקל רב יותר בקשרים קצרי טווח, ושהיא תלויה בעוררות פסיכופיזיולוגית יותר משני הרכיבים האחרים. אם כך, אפשר להבין את הקשר בין ההתקשרות לתשוקה בהקשר של מערכות אחרות המשפיעות על הקשר. לפי פיליפ שייבר ומריו מיקולינצר, תפקוד מיטבי של מערכות ההתקשרות, הטיפול והמיניות מגדיל את שטחו של משולש האהבה, משום שהוא מגביר את עוצמת שלושת רכיביו ואת תחושת החיבור והאחדות עם בן הזוג. מערכות ההתקשרות והטיפול מחזקות את המחויבות, ואילו התשוקה קשורה יותר למערכת ההתנהגות המינית, התורמת למשיכה, לחיוניות ולעוררות בקשר. נדרש מחקר נוסף כדי לקבוע אם תהליך ההתקשרות מנבא את שביעות הרצון בעקיפין דרך האינטימיות והמחויבות, ואילו המסלול של התשוקה קשור יותר למערכת המינית.

לממצאים כמה מגבלות. אף שממד הקרבה-עצמאות היה קשור, כצפוי, לאינטימיות, לתשוקה ולמחויבות, הקשר בינו לבין שביעות הרצון לא הגיע לרמת מובהקות מקובלת. סולם שביעות הרצון בן עשרת הפריטים, אף שהוא מהימן מבחינה פנימית, צריך לעבור בדיקות פסיכומטריות נוספות. כמו כן נדרשים מחקרי אורך כדי לקבוע אם ההתקשרות היא תנאי מקדים הכרחי לאינטימיות, לתשוקה ולמחויבות, והממצאים יכולים לשמש בסיס למחקרים כאלה.

מסקנות

נבדק הקשר בין ההתקשרות לבין רכיבי תיאוריית המשולש של סטרנברג, שנמצאו חשובים לשביעות הרצון מהקשר, וההשערות אוששו ככלל. שני ממדי ההתקשרות, ביטחון-חוסר ביטחון וקרבה-עצמאות, קשורים לאינטימיות, לתשוקה ולמחויבות, והקשר בין התקשרות בטוחה לשביעות הרצון מהקשר מתווך על ידי האינטימיות והמחויבות.

מקור

Madey, S. F., & Rodgers, L. (2009). The effect of attachment and Sternberg's triangular theory of love on relationship satisfaction. Individual Differences Research, 7(2), 76–84.