מהי גרונטולוגיה תרבותית ומה מקורותיה

המאמר מתאר את עלייתה של הגרונטולוגיה התרבותית בעשורים האחרונים כאחת הזירות הדינמיות ביותר בחקר הזקנה. מגמה זו נולדה כחלק מ"המפנה התרבותי" במדעי החברה והרוח, שהחל בשלהי המאה העשרים. כותבות המאמר מציינות כי הגרונטולוגיה המסורתית נטתה להיסמך על מסגרות מדיניות ורווחה ולהתמקד בתהליכי נכות ושבריריות, בעוד הגרונטולוגיה התרבותית מבקשת להרחיב את המבט על הזקנה מעבר לקטגוריות אלו ולהבין את משמעותם של החיים בגיל מבוגר במובן רחב יותר.

המאמר מדגיש שני גורמים שהובילו להיווצרות המפנה התרבותי: גורם אחד הוא אפיסטמולוגי הנובע מהשפעות פוסטמודרניזם, פמיניזם ותיאוריות קוויר; השני היסטורי-חברתי, הטוען כי החברה עברה שינוי מהותי שהפך את התרבות לגורם מרכזי בעיצוב זהות ויחסים חברתיים. בתוך כך, הגרונטולוגיה חוקרת את הגורמים הביולוגיים להזדקנות (ביוגרונטולוגיה) ואת התהליכים והמאפיינים הפסיכולוגיים והסוציולוגיים שלה התלויים בתרבות.

מחברות המאמר מזכירות כי המושג "תרבות" הוא מורכב, רב־משמעי ולעתים אף סותר את עצמו, ואולם גרונטולוגיה תרבותית מאוחדת סביב ההבנה כי משמעות היא מרכיב יסודי של המציאות האנושית, וכי הזקנה אינה רק תהליך פיזיולוגי אלא גם תופעה המובנית על ידי שיח, סימבוליקה ומוסדות חברתיים.

ההשפעה של מדעי הרוח

תחום מדעי הרוח, ובעיקר מחקר ספרות, קולנוע, אמנות, תאטרון ואוטוביוגרפיה, נותר לאורך זמן מנותק מנושא הגיל, בין היתר בשל גילנות מושרשת. אך עם התרחבות המפנה התרבותי התרחב גם המחקר בעולמות אלו. גישות אלה העשירו את הידע הקיים והכניסו לא רק תחומי תוכן חדשים, אלא גם שיטות מחקר חדשות, פרשניות ונרטיביות, הממקמות את משמעותם של הסיפורים והדימויים במרכז.

הגרונטולוגיה התרבותית אף אימצה גישה טרנס-דיסציפלינרית: שילוב של מדעי החברה, מדעי הרוח ומחקר תאורטי, בדומה לתחומי לימוד כמו מגדר ותיאוריה קווירית. כך נפתחו אפשרויות נרחבות להבנת הזקנה בהקשרים מגוונים יותר, והתחום החל להיחקר מעבר לגבולות מדעיים מסורתיים.

המאמר מדגיש גם כי ניתן לזהות הבדלים בין הגישות האמריקאית והאירופית לתחום: באירופה בולטת יותר התאוריה החברתית-ביקורתית הפוסטמודרנית, בעוד שבארצות הברית הגישה הומניסטית יותר, ומתמקדת בשאלות מוסריות, קיומיות ורוחניות הנוגעות לאופן שבו ראוי לחיות בזקנה.

זהויות וסובייקטיביות

אחת התרומות המרכזיות של הגרונטולוגיה התרבותית היא בחינה מחודשת של זהות וסובייקטיביות בגיל המבוגר. המאמר מציין שהמפנה התרבותי העביר את המוקד מהתבוננות מבנית על החברה להתבוננות על חוויות חברתיות מנקודת מבט אישית. ההנחה היא כי זהות אינה נתון סטטי, אלא פרויקט פעיל של עיצוב עצמי. כך הגרונטולוגיה התרבותית בוחנת כיצד מבוגרים מבנים את חוויית גילם ומבטאים אותה דרך נרטיבים אישיים, סגנון חיים, בחירות צרכניות ופרקטיקות יומיומיות.

המחקר התרבותי מדגיש את מרכזיותה של חוויית הסובייקט למול ייצוגים הומוגניים ולעתים סטריאוטיפיים של הזקנה במדיניות ובשיח הרפואי. במקום מבט אחיד על הזקנים, החוקרים בגרונטולוגיה התרבותית קוראים להקשבה לסיפורים אישיים, אוטוביוגרפיות ונרטיבים, כדי להבין את המורכבות ואת הרב-גוניות של החיים בזקנה. בכך, הם מצביעים על כך שבניגוד לסטריאוטיפ, חייהם של מבוגרים מגוונים אף יותר משל צעירים.

שילוב הגיל בשדות המחקר של מגדר, מוצא, נטייה מינית ונכות מציג את הזקנה כתהליך רב-שכבתי המשוקע בתרבות, ולא כמצב סופי ואחיד. תפיסה זו מאפשרת הבנה דינמית יותר של גבולות הגיל ומיקומם בהקשרים חברתיים שונים.

גוף והתגלמות

המאמר מתאר את ההתפתחות המשמעותית שחלה במחקר הגוף וההתגלמות. אף שהגרונטולוגיה החברתית נטתה בעבר להימנע מהתמקדות בגוף בשל חשש מחזרה להסברים ביולוגיים, בשנים האחרונות התברר כי הגוף הוא אתר משמעותי שבו מתרחשים תהליכים חברתיים, תרבותיים ופוליטיים.

מושגים כמו "טכנולוגיות של העצמי" (Foucault) פועלים על זקנים דרך פרקטיקות של בריאות, כושר, ומאבק בהזדקנות. צרכנות ותרבות הגוף מעצבות את חוויית הזקנה באמצעות הכנסת נורמות של אחריות אישית, וטוענות כי יש להזדקן באופן מיטבי. תעשיית הקוסמטיקה, ניתוחים פלסטיים וטיפוח אישי תורמות להבניית זקנה כאתר של עבודה מתמדת על הגוף.

פרק זה עוסק גם במיניות בזקנה, אשר נבחנת כאקטואלי וכמשתנה, ולא רק כנושא ביולוגי או טאבו תרבותי. האינטראקציה בין מגדר, גיל וסקסואליות מושפעת במידה רבה מהשיח התרבותי, ולעתים מהמבט הצרכני על הגוף.

הייצוג החזותי

המאמר מדגיש את עליית הייצוגים החזותיים של הזקנה בתרבות העכשווית. הדימויים הללו מעצבים את האופן שבו אנו מתבוננים בזקנים וחווים את הזקנה. לעתים קרובות התרבות החזותית מפעילה על מבוגרים לחץ להיראות צעירים ולהסתיר את הזדקנותם. דימויים אלו יכולים להיות חיוביים או שליליים, ולעצב מחדש את האופן שבו מבוגרים תופסים את עצמם.

המחברות מתארות מחקר רב על ייצוגי זקנה בפרסום, בטלוויזיה, בקולנוע ובמדיה פופולרית. דגש מיוחד ניתן להשפעה של ייצוגים על נשים בגיל מבוגר, המצויות בין היעלמות סימבולית לבין הבלטה יתרה שמקטינה אותן לדימוי סטריאוטיפי.

זמן ומרחב

הפרק על זמן ומרחב דן בשינויים החברתיים והטכנולוגיים של העולם המודרני. התפתחויות אלו מפרידות בין זמן למרחב, ומשנות את חוויית הזקנה. גלובליזציה וטכנולוגיות דיגיטליות מאפשרות למבוגרים להרחיב קשרים חברתיים, לצרוך ידע ולשתתף בקהילות רחוקות. בד בבד, המקום, במיוחד הבית, נשאר מוקד של משמעות וזהות; קשר זה בין מקום לבין חוויית הזקנה ממשיך להוות נושא חשוב במחקר תרבותי.

בעיות ומגבלות

המאמר מצביע על קשיים בגישה התרבותית, כגון הסיכון להתמקד יתר על המידה בשיח עד כדי הזנחת היבטים חומריים, חברתיים וכלכליים של הזקנה. טענה נוספת היא כי העיסוק בצריכה, מראה וזהות עלול לייצר ניתוק מהמציאות של עוני, מחלה וניכור חברתי. עם זאת, המחברות סבורות כי ניתן ואף ראוי לשלב בין שתי הגישות, וכי הגרונטולוגיה התרבותית מעשירה את הבנתנו את הפוליטיקה של הזקנה ומבליטה את ההיבטים העמוקים של גילנות המתקיימים ברמת השיח, ההופעה וההתגלמות.

סיכום

המאמר קובע כי הגרונטולוגיה התרבותית הרחיבה את האופקים של חקר הזקנה בכך שהציבה במרכז את משמעותם של חיים בגיל מבוגר. שילובה של פרספקטיבה זו במחקר הגרונטולוגי מאפשר הבנה עשירה ומגוונת יותר של שונות, חוויה וזמן בחיי המבוגרים. תחום זה משנה את דרכי החשיבה על זקנה ומציע נקודת מבט חדשה, ביקורתית ועמוקה על תהליכי ההזדקנות ועל מקומה של התרבות בעיצובם.

חשיבות המאמר

המאמר חשוב במיוחד משום שהוא ממקם את המפנה התרבותי בלב חקר הזקנה ומדגים כיצד פרדיגמה זו מרחיבה את גבולות הגרונטולוגיה מעבר למוקדים המסורתיים של מחקר ביולוגי, רפואי ורווחתי. הוא מצביע על ערכה של בחינה רב-תחומית המשלבת מדעי חברה והרוח, ומבהירה כי הזקנה אינה רק תהליך פיזיולוגי אלא גם תופעה מושרשת בשיח, במשמעות ובייצוגים תרבותיים. בכך, המאמר מעשיר את ההבנה של חוויית הזקנה כסובייקטיבית, מגוונת ודינמית, ומדגיש את חשיבותם של נרטיבים אישיים, זהות, מגדר, מיניות והתגלמות הגוף בעיצוב חיי המבוגרים. חשיבותו טמונה גם ביכולתו לשרטט כיווני מחקר חדשים, לאתגר תפיסות גילניות ולהעניק כלים ביקורתיים להבנת תפקידם של מוסדות וייצוגים בתהליכי הכלה והדרה של אנשים מבוגרים. המאמר מתאים לכתיבת עבודות אקדמיות על גרונטולוגיה.

מקור

Twigg, J., & Martin, W. (2015). The challenge of cultural gerontology. The Gerontologist, 55(3), 353-359.‏