הקדמה: עידן הדיפפייק והשלכותיו

התקדמות הבינה המלאכותית הולידה את טכנולוגיית הדיפפייק: שיטה המאפשרת יצירה של תוכן מדיה סינתטי, ריאליסטי ביותר אך מזויף. דיפפייקים מסוגלים לשנות מראה פנים וקולות באופן כה משכנע, עד שהצופה הממוצע מתקשה להבחין בין אמת לשקר. יכולת זו מייצרת שורה של אתגרים חמורים: פגיעה באמון הציבור, ערעור אמינות המדיה, והפצה של דיסאינפורמציה לצורכי השפעה פוליטית, סחיטה, או הכפשה. טכנולוגיה זו כבר נמצאת בשימוש רחב ברשתות החברתיות, שם סרטונים מזויפים יוצרים בלבול וערעור באמון הציבור כלפי מקורות המידע.

מתודולוגיה: סקירה שיטתית חוצת דיסציפלינות

המחקר משתמש במתודולוגיית סקירה תחומית, על פי המסגרת של Levac ואחרים (2010), שמטרתה להעריך את הספרות הקיימת ולזהות מגמות, אתגרים ופערים במחקר. נעשה שימוש במקורות ממספר תחומים: מדעי המחשב, תקשורת, פסיכולוגיה וסוציולוגיה. תהליך הסקירה כלל הגדרת שאלות מחקר, קביעת קריטריונים להכללה והוצאה, חיפוש במאגרי מידע נבחרים, מיון מקורות רלוונטיים, והפקת מידע קריטי.

הסקירה בוחנת השפעות של דיפפייק על תקשורת בין-אישית, שיח פוליטי ותנועות חברתיות, ומספקת מסגרת מושגית להבנת האתגרים שמציבה טכנולוגיה זו. המטרה היא להניח תשתית למדיניות ולהתמודדות עם האיומים שמציבה הבינה המלאכותית בשדה התקשורת.

הגדרה, התפתחות והיקף התופעה

דיפפייקים הם תוצר של למידה עמוקה ורשתות גנרטיביות מסוג GAN, המייצרות תוכן ויזואלי ושמעי סינתטי אך משכנע במיוחד. במקור יועדה הטכנולוגיה לצרכים בידוריים וחינוכיים, אך במהרה נעשה בה שימוש לרעה בתחומי הפוליטיקה, לוחמה מידעית, והכפשה. בשנת 2019 זוהו כ־15,000 סרטוני דיפפייק ברשת, כולל דוגמה מפורסמת של "DeepTomCruise" בטיקטוק. דוגמאות אלה מדגישות את הסכנה שבהפצה של תוכן מזויף באופן ויראלי ברשתות החברתיות.

יתרונות, חסרונות ואתגרי העידן הדיגיטלי

לצד הסכנות, לדיפפייק יש גם יתרונות בתחומים כמו קולנוע, חינוך ושיווק. ניתן לדוגמה להשתמש בטכנולוגיה זו לדיבוב בלשונות שונות או להחזרת שחקנים מתים לצרכים קולנועיים. היא תורמת להפצת ידע, חיזוק חוויות צרכניות, ואף מסייעת בדיונים פוליטיים. אך מנגד, עולה חשש מהשפעה שלילית על אמינות המידע, פגיעה בפרטיות, ועלייה בפשיעה דיגיטלית.

הדיון סביב דיפפייקים חייב לכלול ראייה אתית רחבה, הכוללת התחשבות בפרטיות, אמינות ויושרה מקצועית. על החברה לשאוף לאיזון בין קידמה טכנולוגית לבין שמירה על ערכים מוסריים.

אמינות המדיה

אמינות מדיה היא תנאי קריטי לאמון הציבור. מדיה אמינה נמדדת על פי מספר פרמטרים: עצמאות מערכתית, דיוק עובדתי, הקפדה על פרטים, אתיקה עיתונאית, גיוון מקורות, שקיפות תהליך, תגובה לביקורת, מתן הקשר, ייצוג דעות שונות והגנה על פרטיות.

הטבלה בעמוד 8 מפרטת עשר דרכים לביסוס אמינות, כולל עקרונות כמו אתיקה עיתונאית, תגובתיות לביקורת ומתן הקשר רחב לאירועים. השגת רמות אלה מהווה אתגר, אך היא חיונית לשמירה על מערכת מידע אמינה.

גורמים המשפיעים על אמון הציבור

שורת גורמים משפיעים על רמות האמון שהציבור רוחש לתקשורת: איכות המקור, רמת ההשכלה והאוריינות המדיה של הצרכן, ניסיון אישי, הבנה טכנולוגית, הקשר תרבותי-חברתי, השפעה רגשית, המלצות של מומחים, שקיפות תקשורתית, ורגולציה ממשלתית.

לדוגמה, מידע המועבר באופן רגשי במיוחד עלול להגביר את תחושת האיום ולהשפיע על רמות האמון. כמו כן, מחקרים הראו כי הבנה בסיסית של טכנולוגיית דיפפייק מעלה את הסיכוי שהפרט יזהה תוכן מזויף וינקט בזהירות.

אוריינות מדיה ואחריות ציבורית

המודל בעמוד 11 מתאר חמישה מרכיבים מרכזיים באוריינות מדיה ואחריות ציבורית:

1. הבנת אוריינות מדיה: כוללת זיהוי מניפולציות, הטיות ותעמולה.

2. ניווט בין מידע שגוי: יכולת לבדוק מקורות ולא לאמץ מידע ללא בדיקה.

3. אחריות אתית: שיתוף מידע חייב להתחשב בהשפעותיו החברתיות.

4. עידוד שיח חיובי: שיח רב-קולי ואי-הסכמה מנומקת מעשירים את השיח.

5. יוזמות חינוכיות: תפקיד מוסדות חינוך והתקשורת בהגברת המודעות הציבורית.

רק שילוב של אוריינות מדיה, חשיבה ביקורתית, ואתיקה תקשורתית יאפשר לחברה להתמודד עם האיומים של עידן הדיפפייק.

העלאת מודעות כאמצעי לשינוי חברתי

המודעות הציבורית היא מרכיב קריטי בהתמודדות עם דיפפייקים. תפקידי התקשורת והעיתונות כוללים לא רק דיווח, אלא גם חינוך הציבור, חשיפת עוולות, ועידוד מעורבות אזרחית. אמצעים לכך כוללים עיתונות חוקרת, סרטים דוקומנטריים, פודקאסטים, ופרשנויות שמעלים למודעות נושאים חבויים.

יחד עם זאת, הפצת פייק ניוז והיווצרות "תאי תהודה" ברשתות מהווים אתגר בפני יוזמות מודעות. לכן נדרשת מחויבות לאיזון בין רלוונטיות תוכן לאמינותו.

צעדים פרואקטיביים לצמצום ההשפעות השליליות

על פי התרשים בעמוד 14, ניתן לזהות שישה צעדים אסטרטגיים להתמודדות עם השפעות הדיפפייק:

1. הערכת סיכונים וניהולם: זיהוי מוקדם של איומים ונקיטת אמצעים למניעתם.

2. שיתוף פעולה עם בעלי עניין: עבודה עם ארגוני בדיקת עובדות ומומחים.

3. רגולציה וחקיקה: חקיקה למניעת ניצול לרעה של דיפפייקים.

4. חדשנות טכנולוגית: שימוש בבינה מלאכותית ובלוקצ’יין לאימות תוכן.

5. חינוך והעלאת מודעות: סדנאות, קמפיינים וקורסים לאוריינות מידע.

6. תכנון תרחישים ותגובות: תוכניות מגירה למצבים של הפצת תוכן מזויף.

גישה מחזורית ורב-מערכתית מבטיחה הכנה טובה יותר לתרחישים עתידיים ומאפשרת שליטה באיומים באופן מקיף.

סיכום

דיפפייקים מאיימים על יסודות האמון, היושרה והדיוק בעידן המידע. למרות יתרונותיהם בתחומים מסוימים, הסכנות שהם מציבים לאמינות המדיה, לאמת הציבורית ולמרחב הדמוקרטי מחייבות פעולה רב-תחומית. הפתרון כולל חקיקה, אתיקה עיתונאית, חדשנות טכנולוגית, חינוך והעלאת מודעות. שילוב מערכות אלה יאפשר התמודדות יעילה עם הטכנולוגיה, תוך שמירה על עקרונות מידע אמין בחברה פתוחה.

מקור

Boediman, E. P. (2025). Exploring the impact of deepfake technology on public trust and media manipulation: A scoping review. Jurnal Komunikasi, 19(2), 131-152.‏