מבוא

מלידה ועד בגרות, יחסים בין־אישיים מתעצבים לפי האופן שבו השותפים להם תומכים זה במטרותיו של זה. תינוקות נקשרים למטפלים הדואגים למזונם ולביטחונם, מתבגרים לבני גילם, למורים ולמאמנים, ומבוגרים לבני זוג, לחברים, לעמיתים ולחונכים התומכים במטרותיהם. לאורך כל החיים אנשים בונים קשרים עם מי שמקדמים אותם לעבר מטרותיהם, ובכך השותפים לקשר משמשים אמצעים להשגת המטרות. גישת "אנשים כאמצעים" קושרת בין עקרונות החתירה למטרות לבין מצבים שבהם אנשים הם האמצעי, ומפיקה מכך תובנות חדשות על יחסים.

סקירה תיאורטית

הגישה צומחת מתוך תיאוריית מערכות המטרות של אריה קרוגלנסקי ועמיתיו, המתארת את עקרונות היחסים בין אמצעים למטרות ואמורה לחול על כל מטרה ועל כל אמצעי. התיאוריה לא נועדה להסביר יחסים קרובים ולא עסקה במקור באנשים כאמצעים, אך מחקרים רבים בחנו, במפורש או במובלע, את ההשלכות של ראיית אנשים כאמצעים. המושג המרכזי הוא אינסטרומנטליות, כלומר מידת התרומה הנתפסת של אמצעי להשגת מטרה. את התיאוריה אפשר לתמצת בשמונה עקרונות:

1. הפעלת אמצעים בידי מטרות: כשלאדם יש מטרה חשובה, תשומת ליבו מופנית לאמצעים להשגתה, ובעיקר לאמצעים שהוכיחו את עצמם בעבר. לכן תזכורות למטרות הישג מעלות בזיכרון אנשים התורמים להן, ואיומים של כישלון, מוות או פרידה מעלים דמויות התקשרות תומכות.
2. העברה רגשית: אמצעים מוערכים לפי תרומתם הנתפסת למטרות הרגע. אנשים חשים קרובים יותר לשותף מועיל, ומרגישים יותר הכרת תודה כלפי מי שעוזר להם כשהמשימה עדיין בעיצומה מאשר לאחר שהושלמה.
3. הפעלת מטרות בידי אמצעים: אמצעי זמין מאותת על הזדמנות ומעלה את המטרות הקשורות בו. תזכורת לשותף מגבירה את המחויבות למטרות הקשורות בו, את המוטיבציה, את ההתמדה ואת הביצוע.
4. רב־תכליתיות: אמצעי המשרת כמה מטרות בבת אחת, כמו פרי שהוא גם טעים וגם בריא, מוערך יותר מאמצעי חד־תכליתי, אך קשה יותר למצוא אותו. ככל שאדם משרת יותר ממטרותיו של אחר, כך הוא מוערך יותר, ושותפים כאלה נדירים ברשתות החברתיות.
5. דילול: לרב־תכליתיות יש מחיר, שכן התרומה הנתפסת לכל מטרה בנפרד פוחתת, בעיקר כשהמטרות אינן מתיישבות זו עם זו. ביחסים קרובים תנאים אלה נעדרים לרוב, משום שככל שמכירים שותף טוב יותר, פעולותיו ומטרותיו נתפסות כמשלימות. הדילול צפוי יותר ברושם ראשוני, למשל באתר היכרויות.
6. משיכת משאבים: משימות חלופיות מושכות תשומת לב ומחלישות את המחויבות למשימה העיקרית, וכך גם בני זוג חלופיים. ככל שאנשים בקשר מחייב התבוננו זמן רב יותר בתמונות של חלופות מושכות, כך היו פחות מרוצים ומחויבים, והקשב לחלופות ניבא פרידה כעבור שמונה שבועות.
7. מיגון: כשהמחויבות למשימה העיקרית חזקה, מחשבות על חלופות מדוכאות. ביחסים זוגיים מחויבות חזקה מורידה את ערכן של חלופות ומסיטה מהן את הקשב, וכך הקשר ממוגן מפני איומים. אנשים מחויבים אף מציגים את עצמם כמושכים פחות בפני פנויים.
8. החלפת אמצעים: לרוב יש יותר מאמצעי אחד למטרה, וההעדפה תלויה בתרומה הנתפסת של כל אחד. ביחסים זוגיים, 43% מהגברים ו-49% מהנשים דיווחו שעזבו לפחות פעם אחת בן זוג לטובת אחר. אי־פוריות מנבאת גירושים, אולי משום שבני הזוג תופסים זה את זה כלא מועילים בתחום חשוב.

העדויות תומכות ברוב העקרונות, אף שאלה פותחו לגבי חפצים ופעילויות, ועקרון הדילול זקוק יותר מכולם למחקר נוסף. עקרונות 1 עד 5 נבדקו בסוגי קשרים שונים, ועקרונות 6 עד 8 בעיקר ביחסים רומנטיים, אך הם צפויים לחול גם על קשרים אחרים, למשל עם שמרטפית.

אינסטרומנטליות הדדית נתפסת

בשונה מחפצים ומפעילויות, לאנשים יש תודעה משלהם, ולכן יש לבחון את העקרונות גם מנקודת מבטו של מי שמשמש אמצעי. אנשים אוהבים לעיתים קרובות לשמש אמצעי: היכולת לעזור לאחרים מעניקה להם תחושת חשיבות, הערכה עצמית, מסוגלות, שליטה, ערך ושייכות, והם מעריכים את עצמם לפי תרומתם לאחרים. לכן קשרים צפויים לשגשג כשמתקיימת אינסטרומנטליות הדדית נתפסת, כלומר כשכל אחד מבני הזוג תופס את האחר כתורם למטרותיו החשובות ואת עצמו כתורם למטרותיו של האחר. הערך שבמתן עזרה מצטרף לערך שבקבלתה.

אפשר היה לצפות שחוסר איזון בתרומה יוביל לעימות, אך הוא אינו בעייתי תמיד, משלוש סיבות. לעיתים האיזון קיים אך אינו גלוי, כמו אצל הורה שדואג לילדו ומקבל ממנו תחושת חיבור והמשכיות. ביחסים קרובים בני זוג עוקבים אחר צורכי האחר ולא אחר תרומתו, ולכן חוסר איזון זמני עשוי לעבור בלי שיורגש, או להיסבל כל עוד יש ביטחון שהאחר יסייע בעת הצורך. ולבסוף, הערך הכולל שהקשר מעניק חשוב יותר מהאיזון.

לשמש אמצעי מועיל חשוב לא פחות מלקבל עזרה, שכן הדבר מגביר את הקרבה למי שקיבל את העזרה ואת הערך העצמי. מי שעשו טובה לאדם שלא חיבבו במיוחד החלו לחבב אותו יותר. כדי ליהנות מכך נדרשים שני תנאים. ראשית, העוזר צריך לחוש שעזרתו מועילה, למשל כשהוא רואה התקדמות או זוכה להכרת תודה; טיפול במי שמצבו מידרדר מתסכל, ושחיקה נובעת מתחושה של חוסר תועלת יותר מאשר מעומס העבודה עצמו. שנית, עליו לבחור בתפקיד מרצונו: מי שמשמש אמצעי בכפייה, או למטרה שאינו רוצה בה, עלול לחוש מוחפץ. לכן, כדי שבני זוג יהיו מאושרים, כדאי לתת להם הזדמנות לעזור ולהביע הכרת תודה על עזרתם. שירות של מטרות רבות של בן הזוג מחזק את תחושת הביטחון ומקשה עליו למצוא תחליף.

השלכות על יחסים בין־אישיים

לגישה השלכות על כל שלבי הקשר: יצירתו, שימורו, פירוקו ואובדנו.

יצירת קשרים והערכתם

אנשים מעריכים אחרים, בין שמדובר במועמדת לעבודה, בפרופיל באתר היכרויות או בחבר הטוב ביותר, לפי תרומתם הנתפסת למטרות נוכחיות ועתידיות, ומכך נגזרות החיבה, שביעות הרצון והקרבה. שותפים רב־תכליתיים מוערכים יותר אך קשים למציאה: קל למצוא שותף לטניס, וקשה בהרבה למצוא מי שנעים גם לשחק איתו טניס, גם ללמוד איתו למבחנים וגם לקנות איתו בגדים. היענות ותמיכה מאותתות שהשותף יסייע גם במטרות עתידיות, והרצון לעזור חשוב יותר ממומחיות. ההערכה לשותף מועיל עלולה לדעוך לאחר השגת המטרה, ואפשר לשמר אותה בשתי דרכים: לשרת מטרות יסוד שאינן נענות במלואן בידי אחרים, כמו הצורך בשייכות, ולשרת מטרות רבות. מאחר שמטרות משתנות לאורך החיים, השותף צריך להמשיך לתרום למטרות הרגע, ופעילויות משותפות חדשות ומרגשות עשויות לסייע בכך. אפקט הקרבה הפיזית מוסבר בכך שכל מפגש הוא הזדמנות לגלות כיצד האחר יכול לתרום.

שימור קשרים

כשאדם מחויב לקשר, שימורו הופך למטרה בפני עצמה, כמו אופניים שיש לתחזק, אך השותף ממשיך להיות מוערך לפי תרומתו. בכל סוגי היחסים אפשר לשמר קשר בשש דרכים: להיות מועיל יותר לבן הזוג, לאפשר לו להיות מועיל יותר לך, למנוע ממתחרים להיות מועילים לו, למנוע ממנו להיות מועיל למתחרים, להימנע מלהיות מועיל לשותפים חלופיים ולמנוע מהם להיות מועילים לך. שתי הדרכים הראשונות מגבירות קרבה. השלישית והרביעית, המכונות ביחסים זוגיים שמירה על בן הזוג, כוללות חסימת גישה של מתחרים או תחרות בהם. שתי האחרונות הן מיגון הקשר, והן חלות על כל תחומי המטרות ולא רק על משיכה פיזית: אפשר להסתייע באחרים במטרות "בטוחות", כמו משחק טניס ולא עיסוי גב, ובאנשים "בטוחים", כמו קרובי משפחה.

החלפת בן זוג

החלפת בן זוג מתרחשת משתי סיבות: כשחלופה נתפסת כתורמת יותר, משום שהופיעה חלופה כזו או משום שתרומתו של בן הזוג פחתה או שמטרותיו של האדם השתנו; וכשחלופה מאפשרת לאדם עצמו להיות מועיל יותר או לשרת מטרות אחרות. בגידה רגשית או מינית, בלי רצון לעזוב את הקשר הקבוע, נובעת מכך שהחלופה משרתת מטרה שבן הזוג אינו ממלא, או מאפשרת לאדם לשרת מטרה חדשה. הדבר עשוי להסביר מדוע אנשים בוגדים לעיתים עם מי שנתפסים כבעלי ערך נמוך מבן זוגם. שינויים בחיים, כמו קריירה חדשה או מעבר לעיר אחרת, צפויים להגביר את הסיכוי לפירוק הקשר.

אובדן בן זוג

אובדן בן זוג, בפרידה, בהתרחקות הדרגתית או במוות, הוא אובדן של אמצעי למטרות וגם של מי שהאדם שימש לו אמצעי, וככל שמספר המטרות ששירתו זה לזה גדול יותר, כך האובדן כבד יותר. בקרב אלמנים, מי שהיו תלויים מאוד בבן זוגם חוו יותר חרדה, ופרידה מבן זוג מועיל פוגעת בהתקדמות לעבר המטרות. אחרים יכולים לסייע בכך שישמשו אמצעי למטרות שמילא בן הזוג שאבד ויאפשרו לאדם לתרום למטרותיהם, וכך לשקם את בהירות תפיסת העצמי שנפגעת בפרידה ולהקל על ההתמודדות.

קשרים וניגודים לתיאוריות יחסים קיימות

תיאוריית ההתקשרות ותיאוריית התלות ההדדית כבר הכירו בתפקידם של בני זוג במטרות זה של זה, וגישת האנשים כאמצעים מוסיפה עליהן עקרונות מפורטים. לפי מודל ההשקעה, המחויבות לקשר תלויה בשביעות הרצון, בהשקעות ובאיכות החלופות. בגישת האנשים כאמצעים, שביעות הרצון נובעת מתרומת בן הזוג ומההזדמנות לתרום לו, וכך אפשר להסביר מדוע יש הנהנים מקשר עם בן זוג נזקק מאוד. תופעת מיכלאנג'לו, שבה בני זוג מסייעים זה לזה להגשים את מטרותיהם באמצעות אישור, היא דרך אחת לשמש אמצעי. ההבחנה בין יחסים שיתופיים ליחסי חליפין מניחה שמתן טובה כרוך בעלות, ואילו גישת האנשים כאמצעים מדגישה את התועלת שבעזרה, ולפיה אכפתיות יכולה להיות לא רק סיבה לתרומה אלא גם תוצאה שלה. בדומה לתיאוריית הדינמיקה הטרנזקטיבית של מטרות, הגישה מדגישה את האופי הבין־אישי של החתירה למטרות, אך מוסיפה עקרונות ספציפיים והשוואה לשותפים חלופיים במקום השוואה לחתירה לבד.

מסקנות

אנשים יוצרים ומשמרים קשרים עם שותפים התורמים למטרות חשובות, ומפרקים אותם כשהשותף אינו תורם עוד או כשיש חלופה תורמת יותר. בה בעת אנשים אוהבים לשמש אמצעי: היכולת לעזור מעניקה להם תחושת חשיבות, הערכה עצמית וערך, והם חשים קרובים יותר למי שעזרו לו. ההתבוננות בשני בני הזוג, שכל אחד מהם גם חותר למטרות וגם משמש אמצעי, מובילה לעקרון האינסטרומנטליות ההדדית הנתפסת: כששני הצדדים חשים שהם ובן זוגם תורמים זה לזה, הקשר צפוי להחזיק מעמד ולשגשג.

מקור

Orehek, E., Forest, A. L., & Barbaro, N. (2018). A people-as-means approach to interpersonal relationships. Perspectives on Psychological Science, 13(3), 373–389.