מבוא

המאמר סוקר באופן מקיף דמיון ושוני בין-תרבותי בהורות, תוך התמקדות בשאלות כיצד תרבות מגבשת אמונות ודפוסי התנהגות הוריים, וכיצד אלה משפיעים על התפתחות הילדים. החוקרת מציינת כי אף שמחקר על התפתחות ילדים והורות התרחב מאוד בעשורים האחרונים, רוב העבודות בוצעו במדינות מערביות ומבוססות בעיקר על מדגמים של משפחות לבנות מהמעמד הבינוני. עובדה זו מציבה שאלות על ההכללה של ידע זה לתרבויות אחרות. במקביל, הגיוון התרבותי בתוך מדינות מתגבר, וישנו צורך להבין כיצד הורות מתבטאת בקבוצות חברתיות שונות.

הסקירה מתמקדת בעשור האחרון של מחקר אמפירי, תוך שאיפה לשרטט קווים כלליים להבנת דמיון ושוני בתהליכי גידול ילדים. המאמר מציג מסגרת מושגית רחבה ומדגים כיצד תהליכי הורות מושפעים ממבנה חברתי, ערכים תרבותיים, הסדרים משפחתיים ומדיניות ציבורית.

במוקד עומדת הטענה שבזמן שיש בסיס ביולוגי ואינסטינקטיבי לרצון להיות הורים, הרי שהפרשנות התרבותית הניתנת לבסיס ביולוגי זה גורמת לו לקבל משמעויות שונות לחלוטין בקהילות שונות. לכן, אין להבין את ההורות כתגובה טבעית בלבד, אלא כפרקטיקה השזורה בהקשר חברתי-תרבותי.

הגדרת תרבות

המאמר מגדיר תרבות כמערכת אמונות, התנהגויות, ערכים, מנהגים ונורמות המאפיינת קבוצה חברתית. הגדרה זו עשויה להתייחס ללאומיות, אתניות, דת, אזור מגורים ומאפיינים חברתיים נוספים. יחידים יכולים להשתייך למספר קבוצות תרבותיות במקביל.

אחת המסקנות המרכזיות היא שהשונות בתוך תרבות נתונה גדולה לעיתים מן השונות בין תרבויות. גורמים כמו מצב סוציו-אקונומי, מגדר, גיל, חיים עירוניים או כפריים ומדיניות רווחה משפיעים על מערכות הורות באופן משמעותי. כך למשל, רשת ביטחון חברתית עשויה להפחית לחצים על הורים ובכך לצמצם סיכון להתנהגות הורית נוקשה או פוגענית.

מסגרות תאורטיות להבנת תרבות והורות

המאמר מציג מספר מסגרות, ובהן ההבחנה בין צורה (form) לבין פונקציה (function) של הורות. צורה היא הדפוסים ההתנהגותיים או הקוגניטיביים של הורים, ואילו פונקציה היא המשמעות המיוחסת להם. ייתכנו התנהגויות דומות המשרתות פונקציות שונות בתרבויות שונות, ולהפך.
לדוגמה: אמירה מילולית של אהבה, הכנת אוכל אהוב, חיבוק או תמיכה בלימודים יכולים כולם לשמש אות אהבה וקבלה, אך צורות הביטוי משתנות בין תרבויות.

דוגמה נוספת מובאת מהשוואה בין אימהות יפניות לאמריקאיות: האימהות היפניות נוטות למקד את התינוק בהן עצמן כדי לחזק קשר תלותי, ואילו אימהות אמריקאיות מפנות את תשומת לב התינוק לחפצים סביבתיים כדי לעודד סקרנות ועצמאות. דרך השוואות אלה מדגים המאמר כיצד הבדלים בין-תרבותיים נובעים מהשקפות עולם חינוכיות מגובשות.

מדוע הורות דומה בין תרבויות

בפרק זה מוצגת הטענה שבעוד תרבויות שונות מאוד זו מזו, חלק מתהליכי ההורות הם אוניברסליים. דמיון זה נובע בעיקר מתועלת ביולוגית והתפתחותית של התנהגויות הוריות מסוימות.
למשל:
הזנה, הגנה מפני סכנות, גירוי קוגניטיבי ותגובה מותאמת לקולות התינוק הם תנאים בסיסיים לשגשוג. ילדים, ללא תלות בתרבותם, זקוקים לחום, קבלה וביטחון רגשי כדי לפתח התקשרות בטוחה. לכן, התנהגויות המעודדות הישרדות והתפתחות נוטות להיות דומות.

מדוע הורות שונה בין תרבויות

לצד הדמיון, קיימים הבדלים משמעותיים הנובעים משלל גורמים: נורמות חברתיות, חלוקת תפקידים במשפחה, תפקיד משפחה מורחבת בטיפול בילדים, משאבים סביבתיים, מבנים קהילתיים וערכי תרבות. מחקרים אנתרופולוגיים מתארים מגוון רחב של דפוסי גידול ילדים המותאמים לאידיאלים תרבותיים ולתנאי חיים ייחודיים.

החוקרת מדגישה כי גישות איכותניות מאפשרות לתאר לעומק את הערכים המעצבים את האופן שבו הורים מבינים את תפקידם, את הסמכות ההורית ואת השאיפות החינוכיות כלפי ילדיהם. כך, גם פרקטיקות דומות יכולות להתפרש אחרת בתרבויות שונות.

היבטים מרכזיים של הורות

המאמר מבצע סקירה בין-תרבותית של היבטים מרכזיים בהורות:

טיפול פיזי

טיפול בסיסי בילד (מזון, שינה, הגנה) חיוני בכל התרבויות, אך היישום משתנה בהתאם לתנאים סביבתיים. לדוגמה, יש הבדלים בתפיסות לגבי שינה משותפת, הנקה והיגיינה.

גירוי קוגניטיבי

ההורים מעודדים סקרנות, שפה וחשיבה; עם זאת, אופן הגירוי וסוגיו משתנים. יש הבדל בין עידוד חופש חקירה לבין הדרכה מובנית.

חום וקבלה

בכל התרבויות נמצאה חשיבות לחום רגשי, אך דרכי הביטוי של קבלה נבדלות. יש תרבויות המעדיפות ריסון רגשי וחיבור עקיף, לעומת אחרות הדוגלות בחיבוק ומגע.

שליטה וניטור

הורים מפקחים על ילדיהם, אולם רמת השליטה וסגנונות הפיקוח משתנים. בחברות מסוימות קיים דגש על סמכות הורית חזקה, ובאחרות על אוטונומיה ילדית.

משמעת

תפיסות משמעת מושפעות מאוד מנורמות תרבותיות. סנקציות גופניות, למשל, נחשבות לגיטימיות בחלק מהתרבויות, בעוד באחרות הן אסורות בחוק.

קשר בין הורות ותוצאות התפתחותיות

המאמר דן כיצד נורמות תרבותיות ממתנות את הקשר בין התנהגויות הורים לתפקוד הילדים. התנהגות הורית שנחשבת נורמטיבית עשויה להיתפס כחיובית ולתרום להתפתחות, בעוד אותה התנהגות בחברה אחרת תיתפס כפוגענית. למשל, סמכות הורית נוקשה עשויה להיקשר לתוצאות חיוביות במקום שבו היא מקובלת ועלולה להיות שלילית במקום שבו היא חריגה.
כך גם האמונה בלגיטימיות של סמכות הורית משפיעה על האופן שבו ילדים יבינו ויגיבו לסגנון המשמעת.

השלכות מדיניות והתערבויות

המאמר מדגיש כי התערבויות המבוססות על תרבות אחת אינן מתאימות בהכרח לתרבויות אחרות. על כן, יש להתאים תכניות להקשרים המקומיים תוך התחשבות בערכים, מנהגים והעדפות.
גם מדיניות ציבורית מעצבת הורות: לדוגמה, מדיניות חופשת לידה וחוקים האוסרים ענישה גופנית משפיעים על סוגי ההתנהגויות ההוריות הלגיטימיות.

המאמר עוסק גם בעבודה עם משפחות מהגרים, הנדרשות לתמרן בין ערכי החברה המקורית לבין ערכי החברה הקולטת.

מגבלות, כיווני מחקר וסיכום

המחברת מציינת מגבלות מתודולוגיות: קשה לערוך השוואות שיטתיות בין תרבויות בשל הבדלים מושגיים ומדגמיים. קיימת חשיבות להרחבת המחקר אל מחוץ למדינות מערביות ולפיתוח כלים רגישים לתרבות.

לסיכום, המאמר מציע כי הבנה בין-תרבותית של הורות מחייבת התייחסות למרכיבים אוניברסליים לצד מקומיים. על אף קיומו של בסיס ביולוגי המניע את ההורות, המשמעות הניתנת לו משתנה באופן מהותי בין תרבויות, בשל פרשנויות ערכיות, נורמטיביות וחברתיות.

חשיבות המאמר

המאמר חשוב משום שהוא מציג סקירה מקיפה ועדכנית של דמיון ושוני בין-תרבותי בהורות, ומדגיש את החשיבות של בחינת תהליכי גידול ילדים בהקשר חברתי ותרבותי רחב. הוא מצביע על כך שהידע המחקרי הקיים נשען במידה רבה על אוכלוסיות מצומצמות ממדינות מערביות, ובכך מדגיש את הצורך בהרחבת המחקר לתרבויות נוספות כדי להבין את ריבוי הדרכים שבהן הורות באה לידי ביטוי. המאמר מציג מסגרות תאורטיות המבהירות כיצד התנהגויות הוריות עשויות להיות דומות או שונות, ומדגים כיצד המשמעות המיוחסת לאותן התנהגויות משתנה בהתאם לרקע תרבותי. בכך, הוא תורם להבנה מורכבת יותר של יחסי הורה-ילד, לקידום התערבויות מותאמות תרבות ולפיתוח מדיניות רגישת הקשר, תוך הדגשת ההשפעה של ערכים, נורמות ומבנים חברתיים על חיי המשפחה. המאמר מתאים לכתיבת עבודות אקדמיות על הורות.

מקור

Lansford, J. E. (2022). Annual research review: Cross‐cultural similarities and differences in parenting. Journal of Child Psychology and Psychiatry, 63(4), 466-479.‏