מבוא

האמיגדלה היא מבנה מוחי דו צדדי הנמצא באונה הרקתית, ומשחק תפקיד מרכזי בעיבוד רגשות, תגובות פחד, קבלת החלטות, יכולות חברתיות ובקרה אוטונומית. האמיגדלה מורכבת ממספר תתי אזורים שלהם תפקידים נבדלים, והבנה של ההבדלים ביניהם יכולה לסייע בהבנת תפקודים רגשיים והתנהגותיים בבני אדם. אף שקיימים מחקרים רבים על האמיגדלה, רובם עסקו בנפח הכולל שלה ולא בבחינת מבנה כל אחד מתת האזורים בנפרד.

מחקרים קודמים הראו הבדלים בין גברים לנשים בתפקוד האמיגדלה, למשל בתגובות רגשיות או בנטייה להפרעות חרדה. יש אינדיקציות לכך שהורמוני מין עשויים להשפיע על המבנה והתפקוד של תתי אזורים מסוימים באמיגדלה. עם זאת, עד כה מעט מחקרים התמקדו באופן ישיר בהבדלים מבניים בין המינים בתוך תתי האזורים עצמם. לנוכח זאת, מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון אם קיימים הבדלים מבניים בין גברים לנשים בתוך תתי האזורים, וכן לבדוק כיצד הגיל משפיע עליהם.

במחקר נבחנו שלושה תתי אזורים מוכרים של האמיגדלה: האזור הצידי-בסיסי, האזור השטחי, והאזור המרכזי-תיכוני. החוקרים הניחו מראש כי אצל גברים יימצא מבנה גדול יותר בתת האזור השטחי, עקב ממצאים קודמים על רמות גבוהות יותר של קולטנים להורמוני מין באזור זה ותפקידו בעיבוד גירויים רגשיים וחברתיים.

שיטות

במחקר השתתפו 121 אנשים בריאים בגילאי 20 עד 79, לאחר סינון של משתתפים שלא עמדו בקריטריונים (למשל בשל היסטוריה פסיכיאטרית, מחלות מוח, שימוש בתרופות הפוגעות במערכת העצבים או ממצאים הדמייתיים חריגים). המשתתפים עברו סריקות מוח איכותיות.

לאחר השגת סריקות מוח, החוקרים זיהו את האמיגדלה אצל כל משתתף ובנו עבורה תבנית מרחבית תלת ממדית. הגבולות בין האמיגדלה להיפוקמפוס תוקנו באופן ידני כדי להבטיח דיוק. לתבנית הותאמו נקודות רבות על פני השטח של כל אמיגדלה, ועל פי כל נקודה חושב המרחק ממרכז המסה הפנימי של המבנה. מרחק זה, שהוא למעשה הרדיוס הממוצע של האזור, שימש למדידת מבנה האמיגדלה ועל כן משקף את צורתה.

כדי לזהות כיצד כל נקודה שייכת לתת אזור באמיגדלה, השתמשו החוקרים במפות המבוססות על ממצאים היסטולוגיים. בדרך זו סווגו כל נקודות פני השטח לתת האזור המתאים להן. לאחר מכן חושב הרדיוס הממוצע בכל אחד משלושת תתי האזורים.

החוקרים בחנו את השפעת הגיל והמין על המבנה, וכן את האינטראקציה בין שני גורמים אלו, תוך שליטה בגודל הכולל של חלל הגולגולת. שליטה זו מאפשרת לרדת לשורש ההבדלים המבניים בלי להיות מושפעים רק מגודל מוח שונה.

תוצאות

נמצא כי הרדיוס הממוצע של האמיגדלה פוחת עם העלייה בגיל. מגמה זו נצפתה בכל תתי האזורים ונחשבה משמעותית. באופן כללי, לא נמצא הבדל מובהק בין גברים לנשים כאשר בוחנים את כל האמיגדלה כמקשה אחת. עם זאת, ניתוח מעמיק לפי תתי אזורים גילה תמונה מורכבת יותר, שבחלקים מסוימים קיימים הבדלים בין המינים.

בתת האזור השטחי נמצא כי הרדיוס הממוצע גדול יותר אצל גברים לעומת נשים, גם לאחר שליטה בגיל ובגודל חלל הגולגולת. זהו הממצא הברור ביותר של הבדל מבני בין המינים במחקר זה. לעומת זאת, בתת האזור המרכזי-תיכוני לא נמצא הבדל קבוע בין המינים, אך כן נמצאה אינטראקציה בין מין לגיל: בקרב נשים נצפתה ירידה תלולה יותר ברדיוס הממוצע עם העלייה בגיל בהשוואה לגברים. כלומר, אצל נשים קצב השינוי המבני בתת אזור זה גבוה יותר. בתת האזור הצידי-בסיסי נמצאה רק השפעה של גיל, ללא הבדלי מין או אינטראקציה בין מין לגיל.

נמצא גם כי כאשר בוחנים את נפח האמיגדלה הכולל, לא מופיע הבדל מובהק בין המינים לאחר שליטה על גודל חלל הגולגולת, אף על פי שהגיל משפיע על הנפח. ממצא חשוב זה מדגיש כי הבדלים בין המינים קיימים גם ביחס בין מבנה וגודל האמיגדלה לשאר המוח, משום שבתתי האזורים כן מופיעים הבדלים בין המינים, אף שנפח האמיגדלה הכולל אינו שונה. מכאן ששינויים בתתי אזורים יכולים לא להיראות אם בוחנים את המבנה כולו, והם מוסתרים מאחורי ממוצע כללי.

דיון

הממצא המרכזי של הבדלי מין נמצא בתת האזור השטחי, שבו הרדיוס הממוצע גדול יותר אצל גברים. האזור השטחי ידוע כמערב תהליכי עיבוד של גירויים חושיים ורגשיים וכן גירויים הקשורים לריח, ולעתים קרובות מזוהה עם תהליכים חברתיים והתנהגותיים. האזור השטחי מכיל גם רמות גבוהות של קולטנים להורמוני מין, ולכן סביר כי השפעה הורמונלית במהלך ההתפתחות הנוירולוגית עשויה לגרום לשוני מבני בין המינים. ממצאי המחקר מתאימים גם לתצפיות קודמות על תגובת האמיגדלה לגירויים חברתיים ומיניים, שבהם נצפו הבדלים בין גברים לנשים.

בתת האזור המרכזי-תיכוני, אף שלא נמצא הבדל קבוע בין גברים לנשים, נמצאה השפעה דינמית של הגיל השונה בין המינים: אצל נשים יש ירידה מהירה יותר במבנה ככל שהן מתבגרות. אזור זה מקושר למערכות תגובתיות כגון תגובה לפחד ולמתח, ייתכן שבעקבות שינויים הורמונליים המתרחשים אצל נשים במהלך השנים, למשל ירידה ברמות אסטרוגן עם הגיל. ממצא זה עשוי להתחבר לשכיחות הגבוהה יותר של הפרעות חרדה בקרב נשים.

לעומת זאת, בתת האזור הצידי-בסיסי לא נמצאו הבדלים בין המינים, והחוקרים מציינים כי תת אזור זה פחות חשוף להשפעות הורמוני מין לפי מחקרים בבעלי חיים.

נוסף על כך, החוקרים מציינים כי מדידת נפח בלבד עלולה להחמיץ שינויים עדינים בצורת המבנה, ולכן מדד הרדיוס הממוצע מאפשר ייצוג מדויק יותר של שינויים מבניים.

מגבלות ומסקנות

החוקרים מדגישים כי מדובר במחקר רוחבי, ולכן אינו מאפשר לקבוע האם השינויים שנצפו נובעים מגיל או מגורמים אחרים. כמו כן, לא נאספו מדדים הורמונליים, מה שמגביל את היכולת לקשור במישרין את השינויים להשפעת הורמוני מין. גודל המדגם מוגבל, אף שהוא סביר למחקר הדמיה.

לסיכום, המחקר מציג תמונה מורכבת של מבנה האמיגדלה. נמצא הבדל מובהק בין המינים בתת האזור השטחי, ואפקט ברור של אינטראקציה בין מין לגיל בתת האזור המרכזי-תיכוני. בנוסף, אף שאין הבדל בנפח הכולל של האמיגדלה לאחר התאמה לגודל המוח, הבדלים בין המינים קיימים גם ביחס בין מבנה וגודל האמיגדלה לשאר המוח, ולכן בחינה של תתי אזורים מספקת מידע חשוב שאינו מתגלה בבדיקת נפח כללי בלבד. המחקר מדגים את הערך של ניתוח תת אזורי להבנת השפעת מין וגיל על מבנה מוחי המעורב בתהליכים רגשיים וחברתיים.

חשיבות המאמר

המאמר חשוב משום שהוא מציג בחינה מעמיקה וחדשנית של מבנה האמיגדלה ברזולוציה תת אזורית, ולא רק ברמת הנפח הכולל כפי שנעשה ברוב המחקרים הקודמים. הבחנה זו מאפשרת לזהות הבדלים מבניים עדינים בין גברים לנשים ובין גילאים שונים, אשר אינם נראים כאשר בוחנים את האמיגדלה כמקשה אחת. יתרה מכך, המאמר מדגים כי הבדלים בין המינים קיימים גם ביחס בין מבנה וגודל האמיגדלה לשאר המוח, אף שבבחינת נפח כולל אין הבדל מובהק. ממצא זה מדגיש את החשיבות של ניתוח תתי אזורים להבנת השפעת הורמונים, גיל ומין על תפקודי המוח. המחקר עשוי להוות בסיס חשוב להבנת מנגנונים נוירוביולוגיים של הבדלים מגדריים בהפרעות רגשיות, כגון חרדה ודיכאון, ובכך לתרום לפיתוח גישות טיפול מותאמות אישית בעתיד. המאמר מתאים לכתיבת עבודות אקדמיות על הבדלים בין המינים.

מקור

Kim, H. J., Kim, N., Kim, S., Hong, S., Park, K., Lim, S., … & Cho, G. (2012). Sex differences in amygdala subregions: evidence from subregional shape analysis. Neuroimage, 60(4), 2054-2061.‏