מבוא

השפעותיה השליליות של מגפת הקורונה טרם דעכו. המגפה יצרה מכשולים בתחומי הכלכלה, החינוך והחברה, ובשל אי־הוודאות שליוותה אותה הובילה גם לירידה ברווחה הנפשית עקב עלייה ברמות הלחץ, החרדה והדיכאון. סטודנטים היו מהנפגעים העיקריים: הם נחשפו למצוקה כלכלית, להידרדרות ביחסים הבין־אישיים ולדאגה להישגים הלימודיים, ורובם דיווחו שמצבם הנפשי והגופני הורע. עם פרוץ המגפה עברו בתי ספר ואוניברסיטאות ללמידה מקוונת. ללמידה זו יתרונות כמו גמישות ותכנים עשירים במדיה, אך מורים רבים מצאו אותה לא יעילה, והיא אף נקשרה לעלייה בחרדה ולהרחבת פערים לימודיים. לצד הנזק, המגפה יצרה גם הזדמנויות, למשל מיצוי הפוטנציאל הדיגיטלי בלמידה והפצת מיומנויות דיגיטליות באופן שוויוני בין מוסדות החינוך.

קשרים חיוביים עם מורים תורמים לתחושת השייכות של תלמידים, כלומר לאמונה שלמבוגרים בבית הספר אכפת מלמידתם ומהם עצמם, ושיפור רווחתם של סטודנטים אפשרי באמצעות שותפות יעילה בין סטודנטים, מרצים וגורמים מוסדיים. על רקע זה נבחנה השפעתן של העמדות כלפי למידה מקוונת, של המוטיבציה ללמידה ושל היחסים הבין־אישיים על רווחתם של סטודנטים, מתוך כוונה לספק מידע לתוכניות לקידום רווחת הסטודנטים ולניהול ההשכלה הגבוהה.

סקירת ספרות

המגפה פגעה במיוחד ברווחתם של סטודנטים. באינדונזיה דיווחו סטודנטים על חרדה כבר אחרי שבועיים של למידה מקוונת, בשל המצב הכלכלי, שיטת לימוד מייגעת ועומס מטלות. באוסטרליה רק 34.7% מהסטודנטים דיווחו על רווחה ברמה מספקת, ובמלזיה דווח על דיכאון (34.9%), חרדה (60.9%) ולחץ לימודי (32%). ברומניה התבטאה הירידה ברווחה בקושי לעקוב אחר ההרצאות, בבדידות ובתסכול, בצמצום הקשר עם מרצים ועם עמיתים ובתלונות גופניות, ובפולין דיווחו 78.1% מהסטודנטים על ירידה במוטיבציה ללמידה ו-73.4% על תסכול מול המחשב.

ללמידה המקוונת יתרונות וחסרונות. יתרונותיה העיקריים הם גמישות ונוחות: אפשר לעבוד בקבוצות בלי לתאם לוחות זמנים, להשתתף בדיונים בשעה נוחה ולגשת לחומרי הלימוד מהבית. חסרונותיה הם עיכוב במשוב, היעדר תחושת קהילה ותחושת בידוד, היעדר קשר אישי עם המורה, מחסור במיומנויות טכנולוגיות ותלות בחיבור אינטרנט יציב, שאינו זמין בכל אזורי המדינה. סקר באנגליה מצא שהלמידה המקוונת הותירה את התלמידים בפיגור של כשלושה חודשים לעומת למידה פנים אל פנים. הממצאים אפוא סותרים: יש המדגישים את התועלת, ויש המדגישים את הבידוד, העלות הגבוהה, הירידה במוטיבציה והפגיעה באיכות החינוך.

גם לגבי המוטיבציה ללמידה הממצאים מעורבים. לפי ממצא אחד, 75% מהסטודנטים שמרו על מוטיבציה טובה בלמידה המקוונת, ולפי ממצא אחר 60% הסכימו שהיא יכולה להגביר את המוטיבציה, בתנאי שיש תמיכה מתאימה כמו ציוד, חיבור לאינטרנט וליווי. ממצאים אחרים הצביעו על ירידה במוטיבציה או על היעדר הבדל לעומת למידה פנים אל פנים. גם הקשר בין מוטיבציה לרווחה אינו חד־משמעי: יש ממצאים שלפיהם אין מתאם בין מוטיבציה פנימית לרווחה, ומוטיבציה חיצונית אף נמצאת במתאם שלילי עמה, ויש ממצאים שלפיהם המוטיבציה משפיעה על רווחת הסטודנטים בלמידה מקוונת או קשורה אליה בקשר חיובי, אם כי חלש.

קשרים חיוביים עם מורים ועם עמיתים תורמים לצמיחה פסיכולוגית ולרווחה. הלמידה המקוונת פגעה ביחסים אלה: המגע הבין־אישי בין סטודנטים למרצים פחת, היה קשה יותר לשמור על קרבה רגשית והמתח הרגשי גבר. מחסור בתקשורת עם הסגל גרם לסטודנטים לחוש חרדה, בידוד וחוסר מוטיבציה, ואילו יחסים טובים בין מורים לתלמידים מעניקים לתלמידים תמיכה חברתית ורגשית ומסייעים להסתגלותם.

הרווחה מושפעת מהלחצים הסביבתיים שהפרט חווה, וסטודנטים שרווחתם טובה מתמודדים עם מצבי לחץ באופן מסתגל, בלי להימנע או לברוח. המסגרת התאורטית להגדרת הרווחה היא מודל PERMA של מרטין סליגמן מתחום הפסיכולוגיה החיובית, הכולל חמישה רכיבים: רגשות חיוביים, מעורבות, יחסים חיוביים, משמעות והישגים. על בסיס הספרות נוסחו שלוש השערות:

1. יש מתאם חיובי ומובהק בין העמדות כלפי למידה מקוונת, היחסים הבין־אישיים והמוטיבציה ללמידה לבין הרווחה.
2. העמדות כלפי למידה מקוונת משפיעות על היחסים הבין־אישיים ועל הרווחה.
3. המוטיבציה ללמידה משפיעה על היחסים הבין־אישיים ועל הרווחה.

שיטה

נעשה שימוש במערך סקר כמותי שאינו ניסויי. המשתנים הבלתי תלויים היו העמדות כלפי למידה מקוונת והמוטיבציה ללמידה, היחסים הבין־אישיים הוגדרו כמשתנה ממתן, והמשתנה התלוי היה הרווחה. העמדות כלפי למידה מקוונת כללו את כשירות המרצה, החומרים והמטלות, אסטרטגיות הלמידה, אמצעי הלמידה ומצב הסטודנט. המוטיבציה ללמידה הוגדרה כדחף להשתתף בלמידה המקוונת, הכולל הכוונת התנהגות אל מטרות, הגברת מאמץ ויוזמה ושיפור ביצועים. היחסים הבין־אישיים כללו פתיחות, אמפתיה, תמיכה, רגשות חיוביים ושוויון, והרווחה הוגדרה לפי חמשת רכיבי מודל PERMA.

השתתפו 357 סטודנטים לתואר ראשון בפסיכולוגיה, שגויסו בדגימת אשכולות אקראית ובדגימת נוחות בשלוש אוניברסיטאות פרטיות באינדונזיה: בג'קרטה (152), בסמרנג (102) ובפלמבנג (103). כל הכלים פותחו במיוחד בשפה האינדונזית ועברו בדיקות תוקף ומהימנות. שאלון הרווחה כלל 30 פריטים (מהימנות 0.928), שאלון המוטיבציה 36 פריטים (0.964) ושאלון היחסים הבין־אישיים 40 פריטים (0.953). השאלונים הופצו באמצעות טופס מקוון בין ינואר למאי 2022. הניתוח כלל שלושה שלבים: ניתוח תיאורי, ניתוח מתאמים לבדיקת ההשערה הראשונה וניתוח משוואות מבניות לבדיקת ההשערה השנייה והשלישית. ההשתתפות הייתה מרצון ואנונימית, בהסכמה מדעת ובאישור ועדת אתיקה.

ממצאים

רוב המשתתפים היו נשים (81.51%), והגיל הממוצע היה 19.29. ציון הרווחה הממוצע היה 115.36 (סטיית תקן 16.32) מתוך ציון מרבי של 150, כלומר 77% מהציון המרבי. נתון זה עולה על רף של 75% ומעיד על רמת רווחה טובה.

כל שלושת המשתנים נמצאו במתאם חיובי ומובהק עם הרווחה. המתאם בין העמדה כלפי למידה מקוונת לרווחה היה 0.53, והעמדה הסבירה כ-28% מהשונות ברווחה. המתאם בין המוטיבציה ללמידה לרווחה היה החזק ביותר, 0.789, והמוטיבציה הסבירה 62% מהשונות. המתאם בין היחסים הבין־אישיים לרווחה היה 0.621, והם הסבירו 39% מהשונות. שלושת המשתנים יחד הגיעו למתאם מרובה של 0.80 והסבירו 64% מהשונות ברווחה, ממצא שתמך בהשערה הראשונה.

ניתוח המשוואות המבניות הראה שהמודל תואם היטב את הנתונים: היחס בין ערך חי בריבוע לדרגות החופש היה 2.69, מדד ההתאמה ההשוואתי 0.95 ושורש ממוצע ריבועי שגיאת הקירוב 0.07, ורק מדד טיב ההתאמה (0.89) היה מעט מתחת לסף המקובל. ההשפעה הישירה של העמדה כלפי למידה מקוונת על הרווחה לא הייתה מובהקת (מקדם מתוקנן של 0.06), וכך גם השפעתה על היחסים הבין־אישיים (0.07). כלומר, עמדה חיובית או שלילית כלפי הלמידה המקוונת אינה משפיעה על רווחת הסטודנטים. גם השפעתם של היחסים הבין־אישיים על הרווחה לא הייתה מובהקת (0.02). מנגד, למוטיבציה ללמידה נמצאה השפעה ישירה ומובהקת על הרווחה (0.86) והשפעה מובהקת על היחסים הבין־אישיים (0.71). ההשערה השנייה נדחתה, ואילו ההשערה השלישית אוששה.

דיון

רמת הרווחה הממוצעת, 77% מהציון המרבי, מלמדת שרוב הסטודנטים נהנו מרווחה טובה בלמידה המקוונת, בניגוד לממצא מאוסטרליה שלפיו רק 35% מהסטודנטים שם דיווחו על רווחה מספקת. ממצא זה מטיל ספק בטענה שהלמידה המקוונת בתקופת המגפה פגעה ברווחת הסטודנטים בקנה מידה עולמי, ומדגיש את הצורך לבחור בקפידה את מתכונת ההוראה בהתאם למטרות הקורס. כמו כן, הלמידה בקמפוסים מתנהלת כיום במתכונת משולבת, מקוונת ופנים אל פנים. העמדה כלפי למידה מקוונת תרמה לרווחה פחות משני המשתנים האחרים ולא נמצאה לה השפעה מובהקת עליה: בעוד שמחקרים קודמים הצביעו על ירידה ברווחה בעקבות הלמידה המקוונת, ההתמקדות בעמדת הסטודנטים כלפיה העלתה שלעמדה חיובית או שלילית אין השפעה ישירה של ממש.

המתאם בין היחסים הבין־אישיים לרווחה מתיישב עם ממצאים שלפיהם צמצום המפגשים פנים אל פנים פוגע ביחסים החברתיים של סטודנטים. הקשר עם המורים חיוני להצלחת הסטודנטים, לקביעת קצב למידה מתאים ולצמצום תסכול, ויחסים טובים עם המורים גורמים לסטודנטים להרגיש שאכפת מהם ומשפרים את רווחתם. בתקופה שבה נאספו הנתונים כבר לא היו בתוקף הגבלות הריחוק החברתי, ולכן התאפשרו יותר תקשורת ויחסים בין־אישיים.

ההשפעה הישירה של המוטיבציה ללמידה על הרווחה תואמת ממצאים קודמים, שלפיהם מוטיבציה אקדמית קשורה באופן חיובי לרווחה בהרצאות מקוונות. גם השפעת המוטיבציה על היחסים הבין־אישיים תואמת את הטענה שבעלי מוטיבציה פנימית ללמידה נוטים לשמור על עניין בחומר, להגיע להישגים ולטפח קשרים עם מורים ועם עמיתים.

המגבלות העיקריות הן שלוש: הבדיקה הוגבלה לשלוש אוניברסיטאות פרטיות; סקירת הספרות לא דנה לעומק בתאוריות נוספות של רווחה; והנתונים היו כמותיים בלבד. לכן מומלץ להשתמש בעתיד בשיטות מחקר מעורבות, במערך סיבתי השוואתי ובראיונות ותצפיות, לבחון משתנים נוספים ולהרחיב את המדגם.

מסקנות

הסטודנטים מדווחים על רמת רווחה משביעת רצון, וכל אחד משלושת המשתנים קשור אליה בקשר חיובי ומובהק. התרומה הגדולה ביותר נמצאה למוטיבציה ללמידה (62%), אחריה ליחסים הבין־אישיים (39%) ולבסוף לעמדה כלפי למידה מקוונת (28%). למוטיבציה ללמידה השפעה ישירה על הרווחה ועל היחסים הבין־אישיים, ואילו לעמדה כלפי הלמידה המקוונת אין השפעה ישירה או עקיפה על הרווחה דרך היחסים הבין־אישיים. מבחינה מעשית הומלצו ארבעה צעדים:

1. לשלב למידה מקוונת באוניברסיטאות לצד למידה פנים אל פנים, שכן ככל שהעמדה כלפיה חיובית יותר, רווחת הסטודנטים טובה יותר.
2. להגביר את המוטיבציה ללמידה באמצעות למידה מקוונת מעניינת ואווירה אקדמית יצירתית.
3. לבנות יחסים בין־אישיים עם הסטודנטים באמצעות תקשורת יעילה.
4. להפעיל שיטות הוראה מגוונות שמניעות את הסטודנטים ומציתות את התלהבותם.

מקור

Sudarnoto, L. F. N., Handoko, M. T., Riyanto, A., & Arini, D. P. (2025). The impact of online learning, learning motivation, and interpersonal relationships on students’ wellbeing. Social Sciences & Humanities Open, 11, Article 101485.