מבוא

מאמרו של סטפאן משולאן, שפורסם ב-2006 בכתב העת The Journal of Legal Studies, בוחן את ההשפעה של חקיקת הגירושין החדשה בארצות הברית – ובעיקר המעבר מחוקי "אשם" (Fault) לחוקי "גירושין ללא אשם" (No-Fault Divorce) – על מוסד הנישואים ועל מבנה המשפחה האמריקאית. המאמר מציע תיאוריה כלכלית וחברתית המסבירה את דפוסי העלייה ולאחר מכן הירידה בשיעורי הגירושין בארצות הברית, ומתאר כיצד שינויי החוק השפיעו על בחירת בני הזוג, על גיל הנישואים ועל היציבות המשפחתית.

מהפכת הגירושין והקשר החברתי

בשנות השבעים של המאה העשרים התרחשה בארצות הברית "מהפכת הגירושין". עד אז, כדי להתגרש נדרשה הוכחה משפטית לאשמת אחד מבני הזוג, כגון בגידה או התעללות, ולעיתים נדרש פרק זמן ארוך של פרידה. עם הרפורמות החדשות הונהגו ברוב המדינות דינים שהתירו גירושין ללא צורך בהוכחת אשמה, תוך הסתפקות בטענות כלליות כמו "חוסר התאמה" או "שבר בלתי ניתן לאיחוי". בו בזמן, מחצית מהמדינות גם שינו את כללי חלוקת הרכוש והמזונות כך שחלוקה זו לא תתבסס עוד על שאלת האשמה.

במקביל לרפורמות המשפטיות, שיעורי הגירושין עלו במהירות משנות השישים המאוחרות ועד תחילת שנות השמונים, ואז החלו לרדת בהדרגה. תופעה זו עוררה שאלה מרכזית: האם שינויי החוק הם שגרמו לעלייה בשיעור הגירושין, או שמא הם שיקפו שינוי חברתי עמוק יותר – שינוי ביחס הציבור לנישואים ולמשפחה?

רקע תאורטי ומטרת המחקר

משולאן מציע ניתוח המשלב בין תיאוריה כלכלית לבין נתונים אמפיריים. לפי תאוריית שוק הנישואים, בני זוג בוחרים אחד את השני על פי התאמה ו"ערך שוק" הדדי. שינוי בחוקי הגירושין משנה את התמריצים: כאשר גירושין הופכים לקלים יותר, הסיכון בנישואים גדל ולכן אנשים נוטים להיות בררניים יותר לפני הנישואים. כתוצאה מכך, איכות ההתאמה (match quality) של זוגות חדשים עשויה לעלות, דבר שיכול להוביל בטווח הארוך דווקא לירידה בשיעור הגירושין.

המאמר שואף לבדוק שתי שאלות עיקריות:

1. כיצד השפיע המעבר לחוקי גירושין ללא אשם על שיעור הגירושין בארצות הברית.

2. האם שינויי החוק השפיעו גם על התנהגות הנישואים עצמם – כלומר על גיל הנישואים ועל אופי ההתאמה בין בני הזוג.

מבנה החוק בארצות הברית

המחקר מדגיש כי בארצות הברית אין דין אחיד לגירושין – בכל מדינה יש דיני גירושים שונים. חלקן הנהיגו רפורמות מקיפות מוקדם, אחרות רק בהדרגה, ויש גם הבדלים באופן שבו החוק משפיע על חלוקת הרכוש, המזונות והעילות לגירושין. כך נוצרה מעבדה טבעית למחקר: ניתן להשוות בין מדינות שבהן התקבלו הרפורמות לבין מדינות שדבקו בחוקי האשם המסורתיים.

סקירת ספרות ומחלוקות קודמות

מאז שנות השבעים נכתבו מחקרים רבים על הקשר בין שינויי החוק לשיעור הגירושין. בעוד שחוקרים מוקדמים טענו כי המעבר לגירושין ללא אשם גרם לעלייה קבועה בשיעור הגירושין, מחקרים מאוחרים יותר הראו שההשפעה היא זמנית בלבד. משולאן מנסה ליישב את המחלוקת באמצעות הבחנה בין זוגות שנישאו לפני שינוי החוק לבין אלו שנישאו לאחריו. לדבריו, מי שנישאו לפני הרפורמות נפגעו מהשינוי משום שהחוק החדש איפשר להם להתגרש ביתר קלות, אך מי שנישאו לאחר הרפורמות בחרו בני זוג באופן מחושב וזהיר יותר, מה שהביא ליציבות גבוהה יותר של נישואים חדשים.

הנתונים והמתודולוגיה

לצורך המחקר נעשה שימוש במידע ממפקדי אוכלוסין ומסקרי עבודה תקופתיים (Current Population Survey) בין השנים 1971–1998. המדגם כלל נשים לבנות שנישאו לראשונה בתוך ארבע השנים שקדמו לריאיון, על מנת לצמצם טעויות הנובעות ממעברי מגורים בין מדינות. החוקרים בנו משתנים המתארים אם המדינה שבה התגוררה המרואיינת אימצה חוקים של גירושין ללא אשם בעילות או ברכוש, ומתי התרחש השינוי. נבחנו שני סוגי מדדים: נשים "מופתעות" שהחוק השתנה אחרי נישואיהן, ונשים "לא מופתעות" שנישאו לאחר השינוי.

תוצאות המחקר

הממצאים הראשוניים הראו כי המעבר לגירושין ללא אשם הגדיל את הסיכוי לגירושין בקרב זוגות שנישאו לפני הרפורמה. זהו "אפקט הצינור" – זוגות שהיו ממילא קרובים לגירושין ניצלו את החוק החדש כדי לפרק את הנישואים בקלות רבה יותר. עם זאת, בקרב זוגות שנישאו לאחר הרפורמות לא נמצא שינוי משמעותי בשיעור הגירושין. משולאן מפרש זאת כהוכחה לכך שההשפעה הישירה של החוק התקזזה על ידי השפעה עקיפה: בני זוג בחרו זה בזה בזהירות רבה יותר, מה ששיפר את איכות ההתאמות הזוגיות.

באשר להבדלים בין סוגי החוקים, נמצא כי דווקא הרפורמות הנוגעות לחלוקת רכוש ולמזונות הן שהשפיעו משמעותית, ולא השינויים בעילות הגירושין. החוק הקובע כיצד יחולק הרכוש לאחר הגירושין יצר תמריצים כלכליים ישירים שהשפיעו על דפוסי הנישואים, בעוד שעצם האפשרות להגיש גירושין ללא הוכחת אשמה לא שינתה רבות את ההחלטה להתגרש.

השפעת החוק על גיל הנישואים

החוקרים מצאו קשר מובהק בין חקיקת גירושין ללא אשם לבין עלייה בגיל הנישואים הראשון אצל נשים. במדינות שבהן חולק הרכוש ללא התחשבות באשמה, נשים נטו לדחות את גיל הנישואים בכחמישה חודשים בממוצע. משולאן מסביר זאת כהתאמה רציונלית: כאשר הנישואים נעשים מסוכנים יותר מבחינה כלכלית, נשים משקיעות זמן רב יותר בחיפוש בן זוג מתאים. דחיית הנישואים מאפשרת בחירה טובה יותר ולכן גם מפחיתה את הסיכון לגירושין עתידיים.

דיון ותובנות

התוצאות מלמדות כי חוקי הגירושין משפיעים לא רק על פירוק הנישואים אלא גם על אופן היווצרותם. המעבר לחוקי גירושין ללא אשם גרם אמנם לעלייה זמנית בשיעור הגירושין, אך בטווח הארוך הביא לשיפור איכות ההתאמות הזוגיות ולירידה הדרגתית בשיעורים אלה. משולאן טוען כי תהליך זה מסביר את ההתכנסות בין מדינות בעלות דינים שונים: בעוד שבתחילה נראו פערים ניכרים בין מדינות עם חוקי אשם למדינות ללא אשם, הפערים הצטמצמו עם הזמן משום שבני הזוג הסתגלו למציאות המשפטית החדשה.

בנוסף, המחבר מדגיש כי השפעת החוק איננה מבודדת משינויים חברתיים וכלכליים רחבים יותר. עליית שיעור הנשים העובדות, הרחבת החינוך הגבוה, שינוי בתפיסת תפקידי המגדר והיחס החברתי לנישואים – כל אלה שיחקו תפקיד משמעותי במקביל לרפורמות המשפטיות.

מסקנות ומחשבות מדיניות

בסיום המאמר מציע משולאן פרשנות כוללת: המעבר לחוקי גירושין ללא אשם יצר בהתחלה גל גירושין גבוה, אך בהמשך גרם ליציבות גבוהה יותר בזוגיות בזכות סלקציה טובה יותר של בני זוג. מכאן שאין הצדקה לחזור לחוקי האשם הישנים, משום שהנתונים מלמדים כי העלייה בשיעור הגירושין הייתה זמנית בלבד. יתרה מכך, אילו מדינה הייתה חוזרת לחוקי אשם מחמירים, שיעור הגירושין היה יורד באופן חד וקצר טווח בלבד, משום שהחוק היה נאכף על זוגות שנישאו תחת מערכת תמריצים שונה לחלוטין.

המאמר מסיים בקריאה להמשך מחקר על השלכות נוספות של רפורמות הגירושין, כגון השפעתן על אלימות במשפחה, על מצבם הכלכלי של נשים וילדים לאחר גירושין ועל תהליכי ההתאמה החברתית והדתית בין בני זוג. לפי ממצאים משלימים ממחקרים אחרים, במדינות שאימצו גירושין ללא אשם נרשמה ירידה באלימות זוגית ובמקרי התאבדות, דבר המחזק את ההשערה כי המערכת החדשה עודדה יצירת קשרים זוגיים בריאים ויציבים יותר.

סיכום כולל

מאמרו של משולאן מציע פרספקטיבה מורכבת על תפקיד החוק במבנה המשפחה. הוא מראה כי חוקי הגירושין אינם רק ביטוי לנורמות חברתיות, אלא גם מנגנון כלכלי המשפיע על התנהגות הפרטים בשוק הנישואים. ההבדלים בין המדינות בארצות הברית יצרו תנאי ניסוי טבעיים שמאפשרים להבין כיצד שינוי משפטי יכול לעצב מוסד חברתי שלם. בסופו של דבר, מסקנתו המרכזית היא כי למרות העלייה הראשונית בשיעור הגירושין, המעבר לחוקי גירושין ללא אשם תרם בטווח הארוך לשיפור איכות הנישואים ולהתייצבות מוסד המשפחה בארצות הברית.

חשיבות המאמר

המאמר "חוקי הגירושין ומבנה המשפחה האמריקאית" של סטפאן משולאן הוא אחד המחקרים החשובים ביותר להבנת הקשר בין שינוי משפטי לבין שינוי חברתי במוסד המשפחה. חשיבותו נובעת מהשילוב בין ניתוח אמפירי רחב היקף לתיאוריה כלכלית המציעה הסבר דינמי לשינויים בשיעורי הגירושין. בעוד שמחקרים קודמים ראו ברפורמות הגירושין ללא אשם גורם ישיר לפירוק המשפחה, משולאן מראה כי השפעתן מורכבת יותר: החוק יוצר בטווח הקצר עלייה זמנית בגירושין אך בטווח הארוך הוא מעודד נישואים מבוססים יותר על התאמה אמיתית ובחירה מושכלת. בכך הוא מציב את החוק לא רק כמנגנון משפטי אלא ככלי מעצב של התנהגות כלכלית וחברתית. המאמר תרם תרומה משמעותית להבנת האופן שבו מדיניות משפטית יכולה להשפיע על מוסדות חברתיים בסיסיים, והפך לנקודת ייחוס מרכזית במחקר הסוציו-אקונומי של המשפחה. המאמר מתאים לכתיבת עבודות אקדמיות על גירושין.

מקור

Mechoulan, S. (2006). Divorce laws and the structure of the American family. The Journal of Legal Studies, 35(1), 143-174.‏