בריאות נפשית בעידן המודרני

חיים עירוניים מואצים, עומסי עבודה, חשיפה ממושכת למסכים ומיעוט במגע חברתי מובילים לעלייה ניכרת ברמות חרדה, דיכאון ועייפות קוגניטיבית. במצב זה גובר החיפוש אחר פתרונות טבעיים לשיקום הגוף והנפש. אחד הכלים היעילים שהתפתחו הוא טיפול יער (Forest Therapy), המבוסס על חשיפה מושכלת לסביבה טבעית לשם הפחתת מתח ושיפור הבריאות. אף על פי שטיפול זה נמצא כמועיל, מרבית המחקרים מתמקדים בהשפעותיו הפיזיולוגיות ומתעלמים מהפן החברתי והרגשי. כאן נכנס מושג חדש – טיפול יער מלווה (Companion-Based Forest Therapy, CBFT) – המשלב תמיכה רגשית מכוונת עם היתרונות הסביבתיים של היער.

יסודות תאורטיים והנחות מחקר

טיפול יער מלווה משלב בין פסיכולוגיה אקולוגית להומניסטית. הפסיכולוגיה האקולוגית מדגישה את יכולתה המשקמת של הסביבה הטבעית על התודעה והרגש, ואילו הפסיכולוגיה ההומניסטית שמה דגש על קבלה בלתי מותנית, הקשבה ואמפתיה. החיבור בין השתיים יוצר מסגרת המשלבת את ריפוי הגוף והנפש באמצעות הטבע והקשר האנושי.

שתי הנחות הניסוי העיקריות היו: (1) טיפול יער מלווה יביא לשיפור משמעותי יותר במדדים פיזיולוגיים (כגון שונות בקצב הלב ולחץ הדם) ובמדדים פסיכולוגיים (חרדה, מתח ומצב רוח) לעומת טיפול יער רגיל; (2) טיפול זה יוביל לשביעות רצון גבוהה יותר מהחוויה בזכות התמיכה החברתית.

שיטת המחקר

משתתפים ועיצוב הניסוי

במחקר השתתפו שלושים סטודנטים מאוניברסיטת קולומביה הבריטית, שנחשפו לשני סוגי התערבות: טיפול יער מלווה (CBFT) וטיפול יער רגיל (NCFT). כל משתתף עבר את שני התנאים בהפרש של שבועיים, בסדר רנדומלי. כך נבדקו הן השפעות הסביבה הטבעית והן תרומת הליווי הרגשי.

הליך ההתערבות

ההתערבות נערכה בפארק Pacific Spirit, בעל כיסוי יער של מעל 85%, בתנאי מזג אוויר דומים. כל מפגש נמשך שעה וכלל שלבים מובנים: קבלת פנים והרפיה נשימתית, הליכה ביער, מדיטציה, שיתוף רגשי וסגירה. בקבוצת ה-CBFT ליווה את המשתתפים מדריך מוסמך בעל הכשרה בבריאות הנפש, שסיפק תמיכה רגשית ואמפתית לאורך כל התהליך. בקבוצת הביקורת ביצעו המשתתפים את אותה פעילות באופן עצמאי, ללא הדרכה.

כלי מדידה ונתונים פיזיולוגיים

נמדדו לחץ דם, דופק, שונות בקצב הלב (HRV) ופעילות חשמלית של העור (EDA). הערכת HRV בוצעה באמצעות מדדי lnHF ו-lnLF/lnHF לציון איזון בין המערכת הסימפתטית לפרה-סימפתטית. ירידה בלחץ הדם והדופק ועלייה ב-lnHF נחשבו לסימני רגיעה. EDA נמוך הצביע על ירידה בעוררות עצבית.

מדדים פסיכולוגיים

המשתתפים מילאו את שאלוני החרדה (STAI-S), תפיסת המתח (PSS) ופרופיל מצבי הרוח (POMS), שבדק שבעה מדדים רגשיים: מתח, דיכאון, כעס, עייפות, בלבול, חיות והערכה עצמית. ציון ההפרעה הרגשית הכולל (TMD) חושב מסך המדדים השליליים פחות החיוביים.

ניתוח הנתונים

השוואות בוצעו באמצעות מבחני t מצומדים ומבחן ווילקוקסון למשתנים שאינם מתפלגים נורמלית. רמת מובהקות הוגדרה כ-p<0.05, ותיקוני הולם הוחלו למניעת טעויות מסוג ראשון.

ממצאים עיקריים

ניתוח תאורטי ונתוני סקר

הנתונים הראו כי 84% מהמשתתפים חווים מתח יומיומי, ורק מיעוט מצליח לווסתו בעצמו. 86% דיווחו על צורך בתמיכה חיצונית, ו-80% הביעו רצון להשתתף שוב ב-CBFT לעומת 56% בלבד ב-NCFT. הדבר מדגיש את הערך של מגע אנושי כתומך רגשי. משתתפי CBFT תיארו תחושת ביטחון, שייכות ומעורבות גבוהה יותר.

שינויים פיזיולוגיים

לאחר ה-CBFT נרשמה ירידה חדה בלחץ הדם הסיסטולי (מ-119.4 ל-106.3 מ"מ כספית) ובדיאסטולי (מ-80.4 ל-72.6), וכן ירידה מובהקת בקצב הלב (מ-77.8 ל-71.7 פעימות לדקה). העלייה ב-lnHF והירידה ב-LF/HF העידו על עלייה בפעילות הפרה-סימפתטית, כלומר תגובת רוגע. גם ה-EDA ירד באופן ניכר, מה שמעיד על הפחתת עוררות גופנית. בקבוצת הביקורת נצפתו מגמות דומות אך חלשות יותר. ממצאים אלו משקפים את אפקט "הסביבה המשקמת", לפיו הטבע מעודד רגיעה פיזיולוגית, אך תוספת של ליווי רגשי מגבירה את ההשפעה ומייצרת איזון טוב יותר במערכת העצבים האוטונומית.

שינויים פסיכולוגיים

שתי הקבוצות הראו ירידה בחרדה ובמתח, אך השיפור היה בולט יותר בקבוצת ה-CBFT. הציונים הממוצעים ב-STAI-S ירדו מ-39.97 ל-29.33 וב-PSS מ-23.77 ל-15.10, לעומת ירידה מתונה יותר ב-NCFT. במדדי ה-POMS נרשמה ירידה חדה בתחושות של מתח, כעס, עייפות ודיכאון, ועלייה בחיות ובהערכה העצמית. ציון ה-TMD ירד משמעותית יותר בקבוצה המלווה, מ-106.9 ל-98.9, לעומת ירידה קטנה יותר בקבוצת הביקורת.

הפחתת רגשות שליליים מוסברת על פי הפסיכולוגיה ההומניסטית – יצירת סביבה נטולת שיפוט ואמפתית מאפשרת שחרור רגשי, קבלה עצמית וצמיחה. ההנחיה האמפתית והקשר האנושי הפחיתו חרדה ודיכאון, וחיזקו יכולת ויסות עצמי. חיבור זה בין טבע ותמיכה חברתית יצר תהליך של ריפוי כוללני.

דיון

מנגנונים פסיכולוגיים של CBFT

ההשפעות הפסיכולוגיות של CBFT נשענות על ויסות רגשי, ניהול מתח ותמיכה חברתית. סביבה טבעית עשירה בגירויים חושיים מפעילה תגובות רגיעה ומפחיתה עומס קוגניטיבי. כאשר נוסף לה מלווה אמפתי, נוצר מרחב בטוח המאפשר ביטוי רגשי וחיבור לאחר. לפי תיאוריית "החיץ החברתי", תמיכה חברתית מפחיתה את השפעת המתח ומחזקת חוסן נפשי. היער משמש כאן זירה לשיח פנימי וחיצוני, שמוביל לתחושת משמעות ולשיפור ברווחה הרגשית.

יתרונות פיזיולוגיים משווים

החשיפה לטבע גורמת לירידה בפעילות הסימפתטית ולעלייה בפעילות הפרה-סימפתטית, וכתוצאה מכך להפחתת לחץ דם, האטת דופק ושיפור באיזון העצבי. עם זאת, השפעות אלו מועצמות כאשר נוסף מרכיב חברתי, שכן תחושת ביטחון ותמיכה מגבירה את תגובת הרגיעה ומזרזת התאוששות גופנית.

יתרונות פסיכולוגיים משווים

בעוד טיפול יער רגיל תורם להרפיה, הוא עשוי להותיר את המשתתף בהתמודדות בודדה עם מחשבותיו, דבר שעלול לעורר רומינציה. לעומת זאת, ב-CBFT החיבור הבין-אישי מונע תחושת בדידות, מאפשר עיבוד רגשי ומחזק את תחושת השייכות. שיתוף חוויית הטבע עם אדם נוסף מגביר סיפוק וחיוביות רגשית.

אינטראקציה בין הגוף לנפש

המחקר מצביע על מנגנון משוב חיובי: רגיעה פסיכולוגית מפחיתה עוררות גופנית ומאזנת את המערכת האוטונומית, ואילו שיפור פיזיולוגי (ירידה בלחץ דם ובדופק) מחזק את מצב הרוח והשלווה. כך נוצר מעגל ריפוי שבו הטבע, התמיכה החברתית והתגובה הפיזית מזינים זה את זה ומגבירים רווחה כללית.

מגבלות וכיווני המשך

המחקר התבסס על מדגם קטן של סטודנטים ממוסד אחד, ללא הפרדה מגדרית או מעקב ארוך טווח. ייתכן שהשפעות חיצוניות השפיעו על התוצאות. מחקרים עתידיים צריכים לכלול מדגמים רחבים ומגוונים, לבחון את השפעת סוגי מלווים שונים, ולהאריך את תקופת ההתערבות כדי לבדוק עמידות ההשפעות לאורך זמן.

מסקנות

טיפול יער מלווה מהווה מודל חדשני לבריאות הוליסטית, השואב את כוחו מהטבע ומהקשר האנושי גם יחד. השילוב בין סביבה טבעית תומכת לליווי רגשי יוצר אפקט כפול – הפחתת מתח ולחץ דם, שיפור בתפקוד מערכת העצבים, ירידה ברמות חרדה ודיכאון ועלייה בתחושת החיות והמשמעות. מעבר להשפעות הפיזיולוגיות, ניכרת גם תרומה חברתית: התחזקות תחושת השייכות והרצון להשתתף שוב בתהליך.

בהשוואה לטיפול יער רגיל, CBFT מעניק חוויה עמוקה יותר של ריפוי עצמי, צמיחה רגשית והתחברות לסביבה. לכן מומלץ לשלב אלמנטים של ליווי רגשי מקצועי בתכניות טיפול מבוססות טבע, כדי למצות את הפוטנציאל המלא של השפעת היער על האדם ולהפוך את החיבור לטבע גם למסע של קשר אנושי ורווחה כוללת.

מקור

He, M., Hu, Y., Dong, X., Ma, J., & Wang, G. (2025). Research on Companion-Based Forest Therapy and Its Physiological and Psychological Benefits to College Students. International Journal of Environmental Research and Public Health, 22(7), 1026.‏