רקע אישי והתהוות מתודולוגית

המחקר נפתח בסיפור אישי הממחיש את המעבר האישי והמקצועי מתפיסה מסורתית של הוראה לעבר הבנה ביקורתית של חינוך ומחקר. מתוך אכזבה מהמערכת הביורוקרטית של מערכת החינוך בארה"ב בשנות ה־60 וה־70, נובעת מוטיבציה לעצב מחדש את התחום. חוויות אלו הובילו להכרה בכך שהמסגרות המחקריות המסורתיות אינן תואמות את החוויה האישית של מורות ונשים בכלל, והניעו את התמקדותה של הכותבת במתודולוגיה ביקורתית.

עיצוב מחדש של המחקר החינוכי

השיח המחקרי עובר שינוי דרמטי בו ההגמוניה של הפוזיטיביזם מתערערת. המדע, שבעבר נחשב לדרך אובייקטיבית לחשיפת האמת, נתפס כיום כתוצר של מערכות כוח והקשרים תרבותיים. השיח הפוסט־מודרני מציע לפרק את מוסכמות הידע ולחשוף את המורכבות, הארעיות וההקשרים ההיסטוריים של העשייה המחקרית. תזוזה זו משתקפת במעבר ממחקר שמטרתו חיזוי לשליטה, למחקר שמטרתו פרשנות, שחרור או דקונסטרוקציה.

פרדיגמות של חקירה פוסט־פוזיטיביסטית

מוצג מודל (עמוד 4) המבחין בין ארבע קטגוריות של פרדיגמות:

• חיזוי (Predict): מחקר פוזיטיביסטי, המושתת על ניסויים, שליטה, משתנים תלויים ובלתי תלויים.

• הבנה (Understand): גישות פרשניות, נטורליסטיות, קונסטרוקטיביסטיות, ופנומנולוגיות.

• שחרור (Emancipate): גישות ביקורתיות, נאו-מרקסיסטיות, פמיניסטיות, פרקסיס-אוריינטד.

• פירוק (Deconstruct): פרדיגמות פוסט־מודרניות ופוסט־סטרוקטורליסטיות המדגישות את ריבוי המשמעויות, המתח בין הקטבים והשיח כמוקד לייצור ידע.

במהות, מדובר בפלורליזם פרדיגמטי שמאתגר את הרעיון של שיטה אחת "נכונה" במדעי החברה.

המחקר החינוכי והמדעים החברתיים הלא־נוחים

תחום המחקר החינוכי, שהיה מזוהה בעבר עם פסיכולוגיה חינוכית ביהביוריסטית, מתאפיין כיום בתסיסה מתודולוגית שמקורה בביקורת על גישות רדוקציוניסטיות ואובייקטיביות. גישות פרשניות וביקורתיות הופכות לנפוצות יותר. קיימת הכרה הולכת וגוברת כי החקר החינוכי הוא אמצעי תרבותי טעון ערכים, שאינו ניטרלי מבחינה פוליטית. הוא גם משקף את המשבר הרחב יותר באוטוריטה התרבותית והמדעית של העידן המודרני.

מחקר פמיניסטי בחינוך: מבפנים ונגד

המחקר הפמיניסטי נתפס כחלק בלתי נפרד מהתסיסה המתודולוגית והוא פועל גם בתוך המסגרות המסורתיות וגם כנגדן. הוא שם את המגדר במרכז החקירה, מתוך הבנה שהוא עיקרון מארגן בחיים החברתיים. אחת התרומות המרכזיות של הפמיניזם היא האתגר שהוא מציב למושגים של אובייקטיביות ונייטרליות. במקום זאת, המחקר הפמיניסטי מאמץ גישה אידיאולוגית גלויה שמבקשת לתקן עיוותים, להעצים נשים וליצור שינוי חברתי.

מתודולוגיות ואפיסטמולוגיות פמיניסטיות

שלוש עמדות אפיסטמולוגיות מרכזיות מובהקות במחקר הפמיניסטי:

1. אמפיריציזם פמיניסטי – טוען שיש לאמץ את עקרונות המדע אך ליישמם בצורה ביקורתית שמנטרלת הטיות מגדריות. כלומר, על אף הדבקות בכללים המדעיים, יש חשיבות למי עורך את המחקר ולאילו נושאים ניתנת תשומת לב.

2. תיאוריות העמדה הפמיניסטיות (standpoint theory) – טוענות כי לנשים, כתוצאה מחוויות חייהן, יש נקודת מבט שונה המאפשרת יצירת ידע פחות מוטה ויותר מלא. אין כאן מהותנות אלא הכרה בפוליטיזציה של נקודת המבט.

3. פוסט־מודרניזם פמיניסטי – מטיל ספק באמיתות האוניברסליות של המדע ובונה את הידע כתוצר של שיחים, לא של מציאות אובייקטיבית. הפוקוס הוא על האופן בו שפה ומבנים תרבותיים מייצרים "אפקטים של אמת".

דוגמאות למחקר פוסט־פוזיטיביסטי פמיניסטי

המאמר מציג ארבעה מחקרים לדוגמה, כל אחד מייצג גישה שונה:

1. Women's Ways of Knowing (Belenky et al.) – מחקר פרשני על דרכי ההבנה והחשיבה של נשים. למרות היותו בעייתי באשר להכללות, הוא חושף קטגוריות קוגניטיביות חדשות שנובעות מחוויות נשים.

2. Alison Jones – שתי עבודות שמייצגות מעבר מגישת ביקורת אידיאולוגית ניאו־מרקסיסטית להבניית האובייקט של המחקר באמצעות שיח פוקויאני. בגישה השנייה היא מבקשת לפתח פרקטיקות כתיבה "נגדיות" הפורעות את הסמכות הטקסטואלית של החוקרת.

3. Britzman (1991) – הדגשה של בעיית הייחוס הטקסטואלי של אתנוגרפיה. מוצע לעצב טקסטים חשדניים שמעודדים קריאות מרובות ומטילים ספק בסמכות המחברת.

4. Staying Dumb? (Lather) – מחקר הבוחן את ההתנגדות של סטודנטיות לקורס פמיניסטי. מוצגות ארבע פרספקטיבות: ריאליסטית, ביקורתית, דקונסטרוקטיבית ורפלקסיבית. הנרטיב נבנה כך שיחשוף את הסתירות הפנימיות בתהליך השחרור החינוכי עצמו.

לקראת מדע חדש: שאלות דקונסטרוקטיביות

במרכזו של המחקר נמצא ניסיון להציע עקרונות חדשים לעבודה אמפירית:

• כיצד להתמודד עם סמכות נרטיבית בעידן פוסט־סטרוקטורלי?

• איך לפתוח אפשרויות פרשניות מבלי לכפות משמעות אחת?

• כיצד ליצור טקסטים רב-קוליים ורב-מוקדיים?

• איך לחשוף את הדחפים והאינטרסים האישיים של החוקרת בהבניית הטקסט?

המטרה היא לפתח מחקר אמפירי צנוע יותר, שמודע להקשרים הפוליטיים והטקסטואליים שבתוכם הוא פועל.

סיכום פתוח

במקום לסכם את הדברים ולחתום את הדיון, המאמר מסתיים בציטוט שמדגיש את הרצון שלא להציע "תשובות סופיות", אלא לאפשר פתיחה של פרקטיקות חדשות. הפמיניזם בתפקידו כמפרק וממציא מחדש את מדעי החברה, נושא תקווה לדרכי ידיעה אחרות. המודעות לפרגמטיות, ההיסטוריות והשבריריות של פרקטיקות המחקר היא תנאי הכרחי לעיצוב מחקר משמעותי בעידן של משבר בידע המדעי.

המחקר מבקש לא את "הפרדיגמה של אבא", אלא התנסות בפרקטיקות חדשות של חקירה, פרשנות וייצוג, המתאימות לעידן פוסט־מודרני רווי דיסציפלינות, זהויות ושפות מתנגשות.

מקור

Lather, P. (1992). Critical frames in educational research: Feminist and post‐structural perspectives. Theory into practice, 31(2), 87-99.‏