מבוא

המאמר "נשים דרוזיות ומגדר בחברה הדרוזית: סקירת ספרות שיטתית" מבקש למסגר מחדש את המחקר על נשים דרוזיות והבניות המגדר בחברה הדרוזית, תוך ניסיון לשרטט את מצב הידע המחקרי ולזהות כיווני מחקר לעתיד. הוא עושה זאת באמצעות סקירה שיטתית בעלת אופי מטא־אתנוגרפי ומציע שתי טענות עיקריות: האחת, כי מגדר בחברה הדרוזית פועל לא רק במישור השיח אלא גם באופן חומרי ומרחבי; השנייה, כי קיים פער משמעותי בין כמות המחקרים העוסקים בנשים דרוזיות בישראל לעומת מדינות אחרות, בעיקר סוריה, לבנון וירדן.

המאמר מתחיל ברקע היסטורי חברתי על החברה הדרוזית. הדרוזים צמחו מתוך האסמאעיליה במצרים הפאטימית בראשית המאה ה־11. כיום מרביתם נמצאים במזרח התיכון, כאשר הקהילה הגדולה ביותר נמצאת בסוריה. על פי המחקר, הדרוזים בסוריה הם הקהילה הדרוזית הגדולה בעולם והשלישית בגודלה בסוריה, ומהווים כ־6% מאוכלוסיית המדינה. קהילה גדולה נוספת מצויה בלבנון, המהווה כ־7% מאוכלוסייתה. בישראל ובירדן שיעורם עומד על כ־1%. קהילות קטנות יותר קיימות באירופה, אמריקה הלטינית, צפון אמריקה ואוסטרליה.

בסקירת הספרות מודגש המתח בין עקרונות השוויון המצויים בכתבי הקודש הדרוזיים לבין המצב החברתי הקיים. אמנם הכתבים מעניקים שוויון בין גברים לנשים במישורים של נישואין, גירושין וירושה, אך בפועל קיימת פטריארכיה עמוקה הפועלת בחיי היומיום.

מתודולוגיה

הסקירה בוצעה באנגלית, תוך שימוש במסדי נתונים אקדמיים כגון Google Scholar. החוקרים השתמשו במילות מפתח הקשורות לדרוזים, נשים, מגדר, פמיניזם ומדינות האזור. תחילה נמצאו למעלה מ־11,300 פריטים; לאחר הסרת פריטים כפולים וחומר אפור, נבחנו התקצירים, ומתוכם נבחרו 56 מחקרים שנמצאו רלוונטיים ישירות לנושא. לכל מחקר הוכנה ביבליוגרפיה מוערת, שזיהתה ממצאים, שיטות מחקר ותאוריות יסוד.

ממצאים כלליים

בחלק זה מציין המאמר כי ספרות המחקר על נשים דרוזיות עדיין מצומצמת, ובייחוד במדינות שאינן ישראל. מרבית המחקרים עוסקים בקהילה הדרוזית בישראל. פער זה מובהר על ידי מושג "הבדלנות הדרוזית" המתאר את הנטייה להבחין בין זהותם של הדרוזים לבין האסלאם והתרבות הערבית הרחבה. החוקרים טוענים כי הדרוזיות בישראל זכתה לחשיפה מחקרית רחבה יותר בשל שילובם של הדרוזים בישראל במערכות ממסדיות כגון צבא והשכלה גבוהה, ואילו במדינות שכנות הגישה למחקר מוגבלת יותר בשל תנאים פוליטיים, ביטחוניים וחברתיים.

המאמר מציג את מורכבות מעמד האישה הדרוזית. מצד אחד, כתבי הדת מכירים בשוויון בין המינים ואוסרים על פוליגמיה. מצד שני, בחיי היומיום יש דפוסים מגדריים ברורים שבהם נשים חוות יחס היררכי. מגדר, לפי המאמר, הוא מרחב תודעתי וחומרי כאחד: הוא מתבטא בהבניה של המרחב הציבורי והפרטי כך שנשים נתקלות במנגנוני איסור הגבלה והכוונה.

השכלה גבוהה

המחקר מראה כי בשנים האחרונות נרשמה עלייה בהשתתפות נשים דרוזיות בהשכלה הגבוהה, בעיקר בישראל. מגמה זו מייצרת שינוי חברתי ניכר, במיוחד בנוגע לשוק העבודה, גיל הנישואין ומעמד האישה בתוך המשפחה והקהילה. עם זאת, השינויים אינם אחידים והם מושפעים מדרגת הדתיות, המיקום הגיאוגרפי והמבנה החברתי המקומי.

לנשים משכילות יש סבירות נמוכה יותר להינשא בגיל צעיר, ומחקרים מראים כי ככל שרמת ההשכלה עולה, כך פוחתת הנטייה לנישואי קרובים והן אינן ממהרות להינשא בקרב קטן ומקומי. זהו שינוי משמעותי בחברה המאופיינת בעבר בפטריליניאריות, אנדוגמיה ומגורים כפריים.

כלכלה ותעסוקה

המחקר מצביע על כך שהשכלה משפיעה על מעורבות נשים בשוק העבודה. עם זאת, יש פערים בין מדינות שונות והמחקר על תעסוקת נשים דרוזיות מחוץ לישראל מועט מאוד. בישראל, יש שיפור ניכר ביציאת נשים דרוזיות לעבודה ובהשתלבותן במגוון רחב של מקצועות. נתון זה מייצר שינוי יחסי כוח בתוך המשפחה ובהגדרת תפקידי המגדר.

נישואין ומשפחה

המאמר דן בהרחבה בתחום הנישואין והמשפחה. נישואין בגיל צעיר עדיין נפוצים, אך כיוון ההשתנות ניכר במיוחד בקרב נשים משכילות. נתוני מפקד ישראל מראים עלייה בגיל הנישואין של נשים דרוזיות מכ־19 בתחילת שנות ה־90 לכ־22.5 בשנות ה־2010. כמו כן, שיעור הנישואים יורד עם הגיל.

מערכת דיני האישות בחברה הדרוזית מדגישה את משקלו של הגבר. למרות האיסור על פוליגמיה, קיימת זכות גברית חד־צדדית לגירושין (טלאק). מחקרים שונים מתארים את האופן שבו גברים משתמשים ולעתים עוקפים מנגנונים אלו. נטען כי מדינת ישראל צמצמה את כוחם של סנקציות דתיות מסורתיות בשל שילוב מערכת המשפט האזרחי בתהליכים משפטיים.

בנוגע ללבנון, מוצג תיאור היסטורי של חקיקת דיני המעמד האישי הדרוזיים, המדגישים את קווי השוויון בכתבים לעומת הביטויים היומיומיים שבהם נשים חשופות לאמצעי שליטה כלכליים כמו מוהר.

בריאות

המאמר סוקר ספרות המציגה כי לנשים דרוזיות צרכים בריאותיים ייחודיים הקשורים למבנה המשפחה, עמדות דתיות ויחסי המגדר. תחומים כגון בריאות נפשית, בריאות רבייתית ובעיות הנובעות מנישואי קרובים עדיין מצריכים מחקר נוסף.

מסקנות

המאמר מציע כי יש לראות במגדר בחברה הדרוזית תופעה פיזית ומרחבית ולא רק סדרה של נורמות חברתיות. כלומר, יש לבחון כיצד המרחב עצמו מובנה באופן שמקבע הבדלים מגדריים.

הפער במחקרים בין ישראל למדינות אחרות מדגיש את הצורך להרחיב את בסיס הידע, במיוחד בסוריה, לבנון וירדן, וכן בקהילות בתפוצות. החוקרים ממליצים על מחקר השוואתי בין מדינות, על לימוד מפורט של המצב החוקי ביחס למשפחה, מחקר על גברים דרוזים מנקודת מבט פמיניסטית וכתיבתן של נשים דרוזיות.

בסיכום, המאמר מתווה צורך בהמשך מחקר רחב ומעמיק על נשים דרוזיות, תוך שילוב תחומי דעת וגיאוגרפיות מגוונות.

חשיבות המאמר

המאמר חשוב משום שהוא מציף לראשונה באופן שיטתי ומקיף את תחום המחקר על נשים דרוזיות ומגדר בחברה הדרוזית, וממפה את הידע הקיים לצד הפערים המחקריים המשמעותיים. הוא מעניק בסיס תאורטי ומתודולוגי להמשך מחקר, ומדגיש כי העיסוק במגדר בחברה הדרוזית אינו רק דיון מושגי אלא מציאות חומרית ומרחבית המשפיעה על חיי היום יום של נשים וגברים כאחד. חשיבותו נובעת גם מכך שהוא מתמקד בקבוצה כפולה בשוליותה: נשים, ובתוכן נשים ממיעוט דתי־אתני החיות בחברות פטריארכליות. בכך הוא מרחיב את השיח על נשים במזרח התיכון ומציע כיוונים חדשים למחקר בתחום המשפט, ההשכלה, הכלכלה, המשפחה והבריאות. נוסף על כך, המאמר מדגיש את הפער במחקר בין ישראל למדינות אחרות, ובכך קורא לקדם מחקר השוואתי שיאפשר הבנה מלאה יותר של החברה הדרוזית בהקשרים גיאוגרפיים, פוליטיים וחברתיים שונים. המאמר מתאים לכתיבת עבודות אקדמיות על הדרוזים.

מקור

Zeedan, R., & Luce, M. (2021). Druze women and gender in Druze Society: A systematic literature review. Religions, 12(12), 1111.‏