מבוא: קשר בין תרבות לעמדות כלפי גירושים

המאמר עוסק בקשר בין תרבות לבין עמדות כלפי גירושים, תוך שימוש בנתונים ממדגם כלל-עולמי של International Social Survey Programme (ISSP) משנת 1994. החוקרים מבקשים לבחון לא רק את מידת התמיכה או ההתנגדות לגירושים, אלא גם את סוגי העמדות השונים – עמדות עקרוניות (principled) מול עמדות תוצאתיות (consequentialist) – כלומר, האם השיפוט על גירושים מתחשב בהשלכותיהם, בעיקר על ילדים. המחקר מבוסס על השערות מתחום הפסיכולוגיה החברתית הבין-תרבותית, ובודק כיצד רמות האינדיבידואליזם או הקולקטיביזם משפיעות על מבנה ותוכן העמדות הללו.

גירושים כתוצר תרבותי

החוקרים מציינים כי שיעורי הגירושים עלו משמעותית ברחבי העולם, במיוחד במדינות מערביות תעשייתיות. הם מדגישים כי גירושים אינם רק תופעה אישית אלא ביטוי לשינויים חברתיים ותרבותיים הקשורים לעושר, מודרניזציה וערכים אינדיבידואליסטיים. בחברות אינדיבידואליסטיות יש נטייה לראות במערכת היחסים הזוגית זירה להגשמה עצמית, גילוי עצמי ושיתוף של ה"אני האותנטי". כאשר מערכת היחסים אינה מאפשרת זאת, אנשים מרגישים חופשיים לעזוב את הנישואים לטובת רווחה אישית, גם אם יש לכך עלות רגשית או כלכלית.

לעומת זאת, בחברות קולקטיביסטיות נשמרים ערכים של נאמנות למסורת, לכבוד ההורים ולשימור שלמות המשפחה. שם, גירושים נחשבים מעשה שלילי שיש להימנע ממנו, והדגש הוא על הקרבה אישית לטובת טובת הכלל. לפיכך, שיעורי הגירושים נמוכים יותר בחברות קולקטיביסטיות. אולם זוהי תופעה מתמשכת הקיימת שנים רבות והיא משותפת לתרבויות וחברות רבות בעולם, גם אם ביטוייה משתנים בין הקשרים תרבותיים שונים.

עמדות כלפי גירושים כפרי תרבות

בעוד שהקשר בין אינדיבידואליזם לשיעורי גירושים מבוסס היטב, פחות ברור אם גם עמדות כלפי גירושים נוטות להיות חיוביות יותר בחברות אינדיבידואליסטיות. לפי הגישה של החוקרים, עמדות אלה עשויות להיות מושפעות מגורמים חברתיים, משפטיים ומעשיים, ולעיתים אינן תואמות ישירות את ההתנהגות בפועל. לדוגמה, במדינות שבהן יש מגבלות חוקיות על גירושים, עצם האיסור עשוי ליצור תגובת נגד של רצון גדול יותר להיפרד. לכן, היחס התרבותי לגירושים אינו בהכרח תואם את שיעורם, ולעיתים הקשר בין עמדות להתנהגות חלש או אפילו הפוך.

עמדות עקרוניות לעומת עמדות תוצאתיות

המאמר מבחין בין שני סוגי עמדות. עמדות עקרוניות נובעות ממערכת ערכים יציבה, שאינה משתנה לפי נסיבות. מי שמחזיק בעמדה עקרונית לגבי גירושים יראה בהם דבר חיובי או שלילי באופן גורף. לעומת זאת, עמדות תוצאתיות מתחשבות בנסיבות ובתוצאות האפשריות של הגירושים – למשל, השפעתם על הילדים. המחברים טוענים כי אצל רוב האנשים השיפוט על גירושים הוא תוצאתי: ההחלטה אם לאשר גירושים תלויה בשאלה אם יש ילדים, מה רווחתם, ומה יהיו ההשלכות עבורם.

שונות תרבותית בין עמדות עקרוניות ותוצאתיות

הספרות הבין-תרבותית מראה כי עקביות בין עמדות להתנהגות חשובה במיוחד בחברות אינדיבידואליסטיות, שבהן אותנטיות ויציבות נתפסות כביטוי למוסריות. לכן עמדות עקרוניות צפויות להיות שכיחות יותר שם. לעומת זאת, בחברות קולקטיביסטיות קיימת גמישות רבה יותר בהתאם להקשר החברתי, ולכן עמדות תוצאתיות – הרואות את הגירושים דרך ההשלכות על אחרים – עשויות להיות נפוצות יותר.

עם זאת, החוקרים מעלים טענה מעניינת: מכיוון ששיעורי הגירושים נמוכים בחברות קולקטיביסטיות, לאנשים בהן יש פחות ניסיון ממשי עם גירושים, ולכן תפיסתם את התופעה פחות מורכבת ונטייתם לעמדות עקרוניות דווקא גדולה יותר. כך נוצרת מערכת יחסים מעוקלת (curvilinear): הן בחברות אינדיבידואליסטיות מאוד והן בקולקטיביסטיות מאוד נפוצות עמדות עקרוניות, ואילו בחברות במרכז הספקטרום התרבותי נפוצות יותר עמדות תוצאתיות.

שיטת המחקר

לצורך הבדיקה השתמשו החוקרים בנתוני סקר שנערך ב-24 מדינות (22 נכללו בניתוח הסופי). הסקר כלל שאלות על הסכמה או אי-הסכמה עם טענות בנוגע לגירושים כאשר יש או אין ילדים. התשובות נמדדו בסולם ליקרט מ-1 עד 5. על בסיס השאלות הללו חולקו המשיבים לשלוש קטגוריות:

1. עמדות עקרוניות (אין שינוי בעמדה לפי קיום ילדים).

2. עמדות תוצאתיות סוג 1 (פחות תמיכה בגירושים כשיש ילדים).

3. עמדות תוצאתיות סוג 2 (יותר תמיכה בגירושים כשיש ילדים).

בנוסף נמדדו רמת האינדיבידואליזם לפי מדד הופסטדה, רמת העושר הלאומי (תמ"ג לנפש), ושיעורי הגירושים במדינה. ניתוח הנתונים נעשה ברמת המדינה, תוך שימוש ברגרסיות ליניאריות ומעוקלות.

ממצאים עיקריים

הממצאים הראו כי בממוצע, עמדות כלפי גירושים היו מתונות וחיוביות למדי. רוב המשיבים נטו לעמדות עקרוניות, ואחריהם עמדות תוצאתיות סוג 1. עמדות תוצאתיות סוג 2 היו נדירות ביותר. נמצא כי בחברות אינדיבידואליסטיות או עשירות יותר העמדות כלפי גירושים היו חיוביות יותר. כלומר, אנשים נטו לראות בגירושים פעולה לגיטימית, בהתאם לערכים של מודרניות וחירות אישית.

כאשר נבחנה ההבחנה בין סוגי העמדות, התברר כי בחברות אינדיבידואליסטיות מאוד או קולקטיביסטיות מאוד נפוצות במיוחד עמדות עקרוניות, בעוד שבמדינות ברמת אינדיבידואליזם בינונית בלטו עמדות תוצאתיות. דפוס זה יצר עקומה בצורת U, כפי שחזו החוקרים. כלומר, גם במזרח הרחוק וגם במערב הליברלי, התפיסה של גירושים נוטה להיות מוחלטת ולא תלויה בהקשר, בעוד שבחברות המעורבות יותר נשקלים שיקולים מורכבים.

דיון ומסקנות

החוקרים מצאו כי התרבות משפיעה לא רק על מידת התמיכה בגירושים אלא גם על מבנה החשיבה סביבם. אינדיבידואליזם מעודד עמדות אחידות ועקרוניות, בעוד קולקטיביזם מעודד גמישות ורגישות להקשר. יחד עם זאת, מיעוט ניסיון עם גירושים בחברות קולקטיביסטיות עלול לצמצם את המורכבות הקוגניטיבית ולחזק דווקא עמדות עקרוניות. התוצאה היא כי בשני הקצוות התרבותיים מתקבלת נטייה דומה מבחינת מבנה העמדה, אף כי מניעיה שונים.

בנוסף נמצא כי עמדות תוצאתיות מסוג 2 – תמיכה בגירושים דווקא למען הילדים – אופייניות לחברות אינדיבידואליסטיות, שבהן התפיסה המסורתית של נישואין כבסיס לגידול ילדים נחלשת. במקרים אלה, טובת הילד נבחנת מנקודת מבט של רווחה רגשית, לא רק מסגרת משפחתית פורמלית.

החוקרים מסיקים כי העמדות כלפי גירושים מושפעות ממערכת הערכים התרבותית הכוללת: בחברות אינדיבידואליסטיות הגירושים נתפסים כחלק מהגשמה עצמית ויציבות עמדתית, בעוד שבחברות קולקטיביסטיות הם קשורים להקשרים חברתיים ולשיקולים של הרמוניה משפחתית. עם זאת, התנסויות חברתיות חדשות, כמו עלייה במודרניזציה ובשיעורי גירושים, עשויות לשנות את מבנה העמדות, במיוחד בחברות שהיו מסורתיות בעבר.

מגבלות המחקר

החוקרים מציינים מגבלות מתודולוגיות: המדגם כלל רק 22 מדינות, רובן ממערב וממזרח אירופה, ולא כלל יבשות אחרות. בנוסף, המחקר התמקד ברמת המדינה ולא ברמת הפרט, ולכן לא ניתן להסיק ממנו על גורמים אישיים לעמדות. גם ההשפעה של גורמים נוספים – כמו דת, מגדר או מצב כלכלי אישי – לא נבחנה כאן. עם זאת, המחקר מציע תשתית תיאורטית ונתונית להבנת הקשר בין תרבות, מודרניזציה והערכת מוסד הנישואין.

סיכום

בסיכומו של דבר, המאמר מדגים כיצד התרבות מעצבת לא רק את שיעורי הגירושים אלא גם את הדרך שבה אנשים חושבים עליהם. אינדיבידואליזם מייצר עמדות עקביות וחד-משמעיות, ואילו קולקטיביזם מקדם גישה רכה ומותאמת להקשר. עם זאת, שני הקצוות עשויים להוביל לאותו מבנה עמדתי – עקרוני ופחות תלוי בנסיבות. החוקרים מדגישים כי העמדות כלפי גירושים משקפות תהליך תרבותי רחב של שינוי, שבו מסורת ומודרניות מתקיימות זו לצד זו ומשפיעות הדדית על תפיסת המשפחה, הילדים והעצמי.

חשיבות המאמר

המאמר "עמדות כלפי גירושים ברחבי העולם: הבחנה בהשפעת התרבות על ההערכות ומבנה העמדות" הוא תרומה חשובה להבנת הקשר המורכב בין תרבות לבין תפיסות חברתיות של מוסד המשפחה והגירושים. חשיבותו נובעת מכך שהוא אינו מסתפק בבחינת שיעורי הגירושים בלבד, אלא חוקר לעומק את אופן החשיבה הערכית והתרבותית שמנחה את העמדות כלפי גירושים – האם הן מבוססות על עקרונות מוסריים מוחלטים או על שיקולים תוצאתיים, כמו טובת הילדים. בכך הוא מדגים כיצד הערכים התרבותיים של אינדיבידואליזם וקולקטיביזם מעצבים לא רק את ההתנהגות, אלא גם את המבנה הקוגניטיבי של עמדות חברתיות. בנוסף, המאמר מציע מסגרת תאורטית חדשנית להבנת הבדלים בין-תרבותיים במבנה העמדות, ומדגיש את האופן שבו מודרניזציה, עושר לאומי וניסיון חברתי מצטבר משפיעים על התפתחותן של תפיסות חברתיות מורכבות יותר. מעבר לתרומתו האקדמית, המאמר מספק תובנות יישומיות להבנת תהליכי שינוי חברתי וערכי בעולם המודרני, שבו מוסד הנישואין עובר שינוי מתמשך המשקף את המעבר מערכים מסורתיים לערכי הגשמה עצמית ורווחה אישית. המאמר מתאים לכתיבת עבודות אקדמיות על גירושים.

מקור

Toth, K., & Kemmelmeier, M. (2009). Divorce attitudes around the world: Distinguishing the impact of culture on evaluations and attitude structure. Cross-Cultural Research, 43(3), 280-297.‏