מבוא

המאמר עוסק בשילובן של נשים חרדיות בהשכלה הגבוהה בישראל, תוך התמקדות במחקר מקרה על סמינר "תמורה" במכללה להנדסה בירושלים. המחקר בוחן עד כמה יצירת תכנית לימודים וסביבה ייעודית לנשים חרדיות המשלבת לימודי קודש לצד לימודי הנדסה תורמת לשיעורי הרישום, ההצלחה וההשתלבות של נשים חרדיות בתחום ה-STEM. בהקשר רחב יותר מדגישים החוקרים את הפער בין דרישות תעשיית ההייטק בישראל, המחסרת מהנדסים ומהנדסות, לבין שיעורי ההכשרה בפועל. כמו כן הם מתארים את המבנה החברתי הייחודי של החברה החרדית, שבה נשים הן המפרנסות העיקריות, בעוד גברים רבים מקדישים את יומם ללימוד תורה.

המאמר מצביע על כך שחוקרים רבים מסבירים את הגידול במספר הלומדות במוסדות אקדמיים בחדירת נורמות מודרניות אל תוך הקהילה החרדית, המאפשרות לנשים לשלב בין מחויבות דתית ובין שאיפה לפרנסה ולמימוש עצמי.

סקירת ספרות

הסקירה מתארת את החברה החרדית כמיעוט בעל מאפיינים ייחודיים מבחינת גודל קהילה, דפוסי חיים, מבנה משפחה וחינוך. היא מדגישה את הצמיחה הדמוגרפית החריגה של המגזר וצופה כי עד 2065 החרדים יהוו כשליש מהחברה בישראל. נבחנות הסיבות לקושי של נשים חרדיות להשתלב באקדמיה: רמת הכנסה נמוכה, היעדר מעמד כלכלי יציב, חוסר חשיפה לאמצעי מדיה חיצוניים, נישואין בגיל צעיר, מספר ילדים גדול, ולימודים תיכוניים שאינם כוללים הכשרה מתאימה במתמטיקה, אנגלית ופיזיקה.

מבוארים גם התהליכים שאפשרו הקמת מסגרות אקדמיות ייעודיות: החלטות ממשלה, קידום תכניות לימוד מותאמות, מלגות ומסלולים הסגורים בפני גברים וסביבה הלכתית המפקחת על התכנים. כמו כן מוצגים ניסיונות קודמים לשילוב חרדיות בתחומי עבודה שונים, במיוחד בעבודה סוציאלית וסיעוד, ששימשו בסיס להרחבת המודל גם להנדסה.

מתודולוגיה

המחקר מתבסס על שילוב בין ראיונות עומק עם ראשי סמינר "תמורה" לבין סקר כמותי בקרב סטודנטיות הלומדות בתמורה ובקמפוס הכללי של המכללה. הסקר בחן מניעים ללימודים, מקורות מידע על התכנית, אתגרי לימוד, שיעורי נטישה, התנסות תעסוקתית במהלך הלימודים ותכנון קריירה עתידי. השוואה נעשתה בין 73 סטודנטיות חרדיות בתמורה לבין 70 סטודנטיות חילוניות מהקמפוס הכללי.

מקור המידע על הלימודים

המחקר מצביע על הבדלים מובהקים במקור המידע על האפשרות ללמוד הנדסה. בקהילה החרדית רוב הנשים שמעו על התכנית דרך חברות, כנראה משום שהגישה לרשתות תקשורת חיצוניות מוגבלת. לעומת זאת, בחברה הכללית פרסום במדיה הוא מקור מידע מרכזי. הבדל זה נובע מכך שהחברה החרדית מצמצמת חשיפה למידע שמחוץ לעולם הדתי, ולכן שיח בין חברות הופך לכלי המרכזי להפצת מידע רלוונטי.

מניעים ללימודים

העיקרון המנחה את רוב הסטודנטיות החרדיות הוא רצון לרכוש מקצוע שיאפשר פרנסה. המחקר מראה בבירור כי שיקולי קריירה קיימים, אך משניים לצורך בפרנסה משפחתית מוצקה. מעטות דיווחו שהן מגיעות ממניע חברתי או כדי ליצור רשת קשרים. אחת הסיבות לכך היא שנורמות של הסתגרות והפרדה מצמצמות אינטראקציות חברתיות חוצות-מגזרים. לחילופין, בקמפוס הכללי חשובה גם ההזדמנות לרכוש קשרים חברתיים ומקצועיים.

מודלים לחיקוי

רק מיעוט מהסטודנטיות החרדיות תופסות את המרצות כמודל לחיקוי, בשונה מהסטודנטיות החילוניות. הסיבה לכך היא שמנהיגות רוחנית בקהילה החרדית נתפסת כגברית, וכי דמויות המפתח בקבלת החלטות הן רבנים. בחברה הכללית, לעומת זאת, הישגים אקדמיים נשיים משמשים השראה.

תעסוקה בזמן הלימודים

כמחצית מהסטודנטיות החילוניות עובדות בזמן הלימודים, בעוד שרק שליש מהחרדיות עושות זאת. הסיבות לכך שונות: נישואין בגיל מוקדם, גידול ילדים והקושי לעבוד בסביבה מעורבת מגבילים את יכולת התעסוקה. עובדה זו מגבירה את התלות במלגות.

נשירה מלימודים

הנתונים מלמדים על שיעורי נשירה נמוכים בתמורה ביחס לקמפוס הכללי: 3 אחוז לעומת 10 אחוז. למרות פערי הרקע הלימודי, נראה שהתמיכה החברתית והחינוכית המשולבת במוסד מסייעת להתמדה. לנשירה בתמורה אחראית בעיקר תחושת קושי בלימודים, בעיקר נוכח חוסר ההכשרה המוקדמת.

סדרי עדיפויות

המחקר מראה כי לנשים חרדיות קיימת מחויבות עמוקה למשפחה ולרוחניות. קריירה נחשבת חשובה אך משנית לערכים דתיים ולגידול משפחה. לעומת זאת במגזר הכללי קיימת היררכיה הפוכה: קריירה חשובה יותר מרוחניות ומקבלת דגש מרכזי.

הכנה אקדמית

נשים חרדיות מגיעות לרוב ללא ידע מספיק במתמטיקה, אנגלית ופיזיקה, ולכן שיעור גבוה מהן לומד בקדם אקדמי. לעומת זאת, בחברה החילונית רוב הסטודנטיות למדו מקצועות אלו בתיכון. הפערים מצביעים על קשיים בהשתלבות אך גם על נכונות להשקיע מאמצים גדולים בשלים כניסה לעולם ההנדסה.

מלגות

שיעור גבוה מאוד מהסטודנטיות החרדיות מקבל מלגות. בשל התלות הכלכלית בהן, מלגות הן גורם מכריע להמשך הלימודים.

כיוון לאחר הלימודים

המחקר מלמד כי נשים חרדיות מכוונות להשתלבות בשוק ההייטק, ולא להמשך לתארים מתקדמים. הסיבה לכך היא המיקוד בפרנסה מיידית. רבות מבוגרות התכנית נקלטות בחברות מובילות כגון אינטל, מובילאיי וגופים ממשלתיים.

דיון

המחקר מעלה כי ליצירת תכנית מותאמת לנשים חרדיות יש השפעה חיובית משמעותית על הצלחתן ולכידותן. הלימודים בסביבה מוגנת והומוגנית מפחיתים מתחים תרבותיים ומקלים על ההשתלבות. עם זאת נדרש מאמץ דידקטי לשיפור מיומנויות יסוד, במיוחד במתמטיקה ואנגלית. התכנית מצליחה לגשר בין הצורך לשמר אורח חיים דתי ובין הצורך ביצירת אפשרויות תעסוקה. החוקרים מסיקים כי פוטנציאל השינוי החברתי הקיים בקרב נשים חרדיות גדול מאוד, וכי הן יכולות להיות סוכנות שינוי.

מסקנות

המחקר מדגים כיצד הכשרה ייעודית מאפשרת לנשים חרדיות להשתלב בלימודי הנדסה ובשוק העבודה. מודל זה עשוי לסייע לצמצום פערים כלכליים ולענות על הצורך הלאומי במהנדסים. בה בעת הוא שומר על אורח החיים הדתי והקהילתי. החוקרים קוראים לעודד מחקרים נוספים על נשים חרדיות במדינות נוספות ועל קבוצות דתיות אחרות, כדי להבין כיצד ניתן להתאים מסגרות חינוכיות שונות לצרכים תרבותיים מגוונים.

חשיבות המאמר

חשיבותו של המאמר רבה משום שהוא מציע חלון מרתק להבנת תהליכי השינוי בחברה החרדית, ובייחוד בקרב נשים המבקשות לרכוש השכלה גבוהה בתחומי ההנדסה והטכנולוגיה. באמצעות מחקר מקרה מפורט על סמינר ייעודי לנשים חרדיות במכללה להנדסה בירושלים, המאמר מדגים כיצד התאמות מוסדיות, סביבת לימוד הומוגנית ותמיכה רוחנית וכלכלית מאפשרות לתלמידות להתגבר על פערי רקע משמעותיים ולהצליח בלימודים שעד לאחרונה נחשבו מחוץ להישג ידן. בכך הוא תורם להבנת האופן שבו מתרחשת אינטגרציה בין מסגרות אקדמיות מודרניות לבין מסגרות חברתיות שמרניות, ומסמן את פוטנציאל ההשכלה הגבוהה כמנוע לצמיחה חברתית וכלכלית. מעבר לכך, המאמר מספק בסיס אמפירי למקבלי החלטות ולמוסדות לימוד הפועלים לפיתוח מסגרות מותאמות, ומציע מודל שניתן לשכפל או להרחיב לקהילות נוספות המבקשות לשלב בין מחויבות תרבותית ודתית לבין פיתוח מקצועי. המאמר מתאים לכתיבת עבודות אקדמיות על החברה החרדית.

מקור

Chassida, Y., & Trachtengot, I. (2023). Aspects of Success in Studies for Higher Education Students From Minority Groups: The Case of Ultra-orthodox Women in Israel. Education and Society, 41(2), 69-91.‏