מבוא

המאמר עוסק בשינויים שחלו בנוף הלשוני ובתנאי העבודה של עובדים תאילנדים באזור הערבה הדרומית בישראל. הוא מתמקד בהשפעתם של תהליכים חברתיים, כלכליים ואידאולוגיים על גלגולה של עבודת מהגרי העבודה, במיוחד בתקופה שבין 2013 ל-2019. המחבר מדגיש כי בישראל מועסקים כ-25,000 עובדים תאילנדים, בעקבות סדרת הסכמים בילטרליים בין ממשלת ישראל לממשלת תאילנד. לאורך השנים הועלו טענות קשות מצד ארגונים שונים על תנאי העסקה הלקויים, ובכלל זה פגיעה בבטיחות, תנאי מחיה ירודים ושכר נמוך. בתוך כך, חברות פרטיות לתיווך מישראל ומתאילנד פעלו במשותף לגיוס עובדים והשמתם לעבודה אצל חקלאים בישראל, והדבר תרם למיסוד הפרקטיקה של העסקת עובדים זרים בענף החקלאי.

הכותב טוען כי אף שהמצב המשפטי והחקיקתי נועד לקדם תנאים סבירים יותר, בפועל ניכרת שחיקה בזכויות ובנראות הסמלית של העובדים הזרים. לשם כך נבחנת "הסביבה הלשונית" (Linguistic Landscape) של מרכז הערבה כזירה דרכה ניתן להבין את יחסי הכוחות בשטח. באמצעות בחינת שלטי חוצות, שילוט תנועה, שלטי עסקים ומידע ציבורי, המחקר מבקש לגלות כיצד השינויים החברתיים משפיעים על הנראות של השפה התאילנדית, ובה בעת על מעמד הקבוצות השונות המתגוררות באזור.

מתודולוגיה

המחקר הוא מחקר איכותני רחב היקף שנערך לאורך שש שנים. הוא מבוסס על תיעוד וקיטלוג של שלטים ונראות לשונית בארבעת היישובים: חצבה, עין יהב, עידן וספיר. המחקר התמקד בעיקר במרחבים ציבוריים והקפיד לא להיכנס לשטחים פרטיים. השילוט שצולם ונותח מופיין בהתאם לייעודו: שלטי אזהרה, איסור, מידע, או שלטים חגיגיים כגון ברכות. בנוסף לניתוח השפה הכתובה מופו ההקשרים התרבותיים: זהות הגוף שהציב את השלט, תפקידו, והיחס שהוא מבטא כלפי הקהלים המקומיים.

המחקר הסתמך גם על שיחות לא פורמליות עם עובדים, בעלי חוות ומקומיים, על מנת לערער או לאשש מסקנות שנלמדו מן הנוף הלשוני. כל אלה נועדו למפות תהליכים חברתיים וכלכליים רחבים יותר. הכותב מציין מגבלות, ובהן היעדר שליטה מספקת בשפה התאילנדית, שהגבילה את היכולת לנהל שיחות עומק עם עובדים.

ממצאי המחקר משנת 2013

הממצאים הראשונים חשפו כי אף שלעובדים התאילנדים יש נוכחות דמוגרפית משמעותית, השפה העברית הייתה הדומיננטית ביותר במרחב. התאילנדית הופיעה בעיקר בשלטי אזהרה ואיסור, למשל בשלט "אסור לשתות", ולעתים גם בשלטי מידע הקשורים למכירת מוצרים בחנויות. מעט שלטים היו בעלי אופי חברתי וחגיגי, כגון שלטי ברכה.

המחקר מצא שונות בין היישובים. כך למשל בחצבה כמעט ולא נראו שלטים בתאילנדית, בעוד שבעין יהב הייתה חנות ייעודית עם ריבוי שלטי מידע בתאילנדית, כולל מחירים, ברכות ושמות מוצרים. סופרמרקט חדש בעין יהב הציג את השפה התאילנדית באופן מסודר ושיטתי על גבי שלטים מודפסים, אף כי תכופות הופיעו טעויות בכתיב ובתרגום. בעידן נמצאה דוגמה יוצאת דופן: שלט בכניסה ליישוב בשפות עברית, תאילנדית, אנגלית וערבית שברך את הבאים.

ניתוח השילוט הוביל לחלוקה לארבע פונקציות: שלטי אזהרה, שלטי איסור, שלטי מידע, ושלטי ברכה. המחבר מציין כי הנוכחות של תאילנדית בהקשרים של נועם חברתי ומסרים חיוביים הייתה נדירה, מה שמעיד על ההיררכיה בין הקבוצות השונות ועל היות העובדים תאילנדים נתפסים ככוח עבודה זמני ואינו בעל מעמד קהילתי של ממש.

ממצאי המחקר משנת 2018–2019

בביקור שנערך מספר שנים לאחר מכן התגלתה ירידה משמעותית בשימוש בתאילנדית במרחב הציבורי. כך למשל השלט הרב-לשוני בכניסה לעידן הוחלף בשלט עברי-אנגלי בלבד. בחנויות שבהן הופיעו בעבר שלטי מידע בתאילנדית כגון תוויות מחיר ושמות מוצרים, הוסרו רובם, ולעתים אפילו לא הוחלפו בשפה אחרת. במקומות אחרים ניכרה החלפה של התאילנדית באנגלית או בעברית.

עם זאת, שלטי אזהרה ואיסור המיועדים לעובדים נשארו בשימוש בשפה התאילנדית בעיקר, מה שמעיד על המשך התפיסה של התאילנדים ככוח עבודה בלתי נפרד מן המערכת החקלאית. כמו כן ניכר גידול מתון בהופעת שפות של קבוצות מהגרות חדשות כמו וייטנאמית.

שוקי עבודה בלתי פורמליים

המאמר מנתח את כלכלת האזור ומצביע על הלחצים המופעלים על החקלאים הן מצד הרגולציה, הן מצד הצרכנים והן מצד מדינות המקור. ההתפתחות הכלכלית, לצד רגולציה מעמיקה בתחום זכויות העובדים, דחפה חקלאים לחפש פתרונות העסקה זולים וגמישים יותר: הבאת מתנדבים, פנייה לסטודנטים ישראלים לפני גיוסם, וכן העסקת מתמחים זרים בתוכניות הכשרה חקלאיות הנמשכות חודשים רבים. מתמחים אלה הפכו לקבוצה משמעותית בהיקפה, והם נתפסו כמקור כוח עבודה חשוב בעלות מופחתת. כתוצאה מכך העובדים התאילנדים הפכו למועמדים פחות רצויים וירדה נוכחותם הסמלית.

הכותב מצביע על אבחון מוטעה של המציאות מצד החקלאים: על אף שמספר העובדים התאילנדים לא ירד בפועל, נוצרה נטייה להתייחס אליהם כקבוצה הולכת ונעלמת, בעוד שהמתמחים נתפסים כחדשים ומשמעותיים יותר. בנוף הלשוני הדבר בא לידי ביטוי בירידה בשימוש בתאילנדית.

פרדוקסים של תפיסה

הכותב מצביע על כך שהתפיסות החברתיות כלפי העובדים התאילנדים אינן תואמות את המציאות המספרית. חרף ריבוי העובדים התאילנדים, חוסר סובלנות, עייפות כלפיהם ומיתוס של "ירידת התרומה" שלהם גרמו להקטנת נוכחותם הסמלית. כך הם הפכו לדמויות שקופות במרחב, בעוד המתמחים, שאינם בהכרח תורמים יותר לענף, זכו לחשיפה רבה יותר.

דיון ומסקנות

המאמר מציג תמונה מורכבת של יחסי כוח, כלכלה ושפה. ניכר כי השינויים בנוף הלשוני מעידים על תהליכי הדרה מסוגים שונים, וחושפים דפוס חוזר של דחיקת קבוצות מהגרות אל שולי הנראות הציבורית. התהליך אינו מבטא רק החלטות פרקטיות, אלא גם שינוי בתפיסות החברתיות וברצון לטפח תדמית ציבורית מסוימת.

הכותב קורא להמשך מחקר שיבחן את השפעת האידאולוגיות על הנראות הלשונית של קבוצות מוחלשות, וכן את ההשלכות החברתיות של ירידה בסימוליות הלשונית על זכויות העובדים, על השתלבותם ועל מקומם בקהילה המקומית.

חשיבות המאמר

המאמר חשוב משום שהוא מציע מבט מעמיק על יחסי הכוח המשתנים בין מהגרי עבודה לבין הקהילה הקולטת, דרך בחינה מקורית של הנוף הלשוני במרחב הציבורי. הוא מדגים כיצד שינויים כלכליים, רגולטוריים ואידיאולוגיים משפיעים לא רק על מבנה שוק העבודה, אלא גם על נראותן הסמלית של קבוצות מהגרות. באמצעות מיפוי ההופעה וההיעלמות של השפה התאילנדית ברחבי הערבה, המחקר חושף תהליכים של הדרה, שקיפות חברתית ויצירת היררכיות תרבותיות. בכך הוא מצביע על קשר ישיר בין מדיניות הגירה ותעסוקה לבין חוויות חיי היום יום של עובדים זרים, כמו גם על האופן שבו מוסדות ושחקנים פרטיים, כולל חברות תיווך מישראל ומתאילנד, מעצבים את מציאותם של העובדים. חשיבותו של המאמר טמונה גם ביכולתו להאיר את המתח בין זכויות רשמיות לבין פרקטיקות בשטח, ולהצביע על האופן שבו סימנים לשוניים בשטח משמשים חלון להבנת דפוסי הכלה והדרה בחברה הישראלית. המאמר מתאים לכתיבת עבודות אקדמיות על גיוס עובדים.

מקור

Or, I. G. (2021). Regime changes and the impact of informal labor: The case of Thai workers in Southern Israel. Linguistic Landscape, 7(2), 151-174.‏