מבוא

המאמר עוסק באלימות במשפחה (Domestic Violence – DV) ובאלימות בין בני זוג (Intimate Partner Violence – IPV) ומבהיר כי אף על פי שהמושגים קרובים, הם אינם חופפים לחלוטין. אלימות במשפחה מתרחשת בתוך משק בית וכוללת הורים וילדים, אחים או שותפים למגורים, בעוד שאלימות בין בני זוג מתייחסת לפגיעה פיזית, מינית או פסיכולוגית בין שותפים רומנטיים, גם אם אינם חיים יחד. שני סוגי האלימות מהווים רצף של דפוסי שליטה ופגיעה, הכוללים לא רק פגיעות פיזיות אלא גם מניפולציות רגשיות, בידוד חברתי ושליטה כלכלית. המאמר מדגיש כי חשיפה של ילדים לאלימות במשפחה, גם אם לא חוו פגיעה ישירה, מהווה בעצמה צורה של התעללות ופוגעת קשות בהתפתחותם הרגשית, הקוגניטיבית והחברתית.

השפעת האלימות על נשים

המאמר סוקר נתונים הממחישים את היקף התופעה בקרב נשים. על פי סקר לאומי בארצות הברית, מרבית הנפגעות חוו את אירועי האלימות הראשונים לפני גיל 25, וחלק ניכר אף לפני גיל 18. נשים נפגעות פי שלושה מגברים, ורבות מהן סובלות מפגיעות חמורות או מאובדן חיים. כ-40% עד 50% ממקרי הרצח של נשים נובעים מאלימות מצד בני זוג. בניתוחים שונים נמצא כי ברוב מקרי הרצח, קדמו להם מקרי התעללות פיזית חוזרים. נוכחות נשק בבית נמצאה כגורם מרכזי בהחרפת האלימות ובהפיכתה לאירוע קטלני.

מעבר לסכנת החיים, לאלימות יש השלכות רחבות על בריאותן הפיזית של נשים. מחקרים הצביעו על מיליוני ביקורים בחדרי מיון הנובעים מפגיעות הקשורות לאלימות במשפחה. הפגיעות הנפוצות כוללות חבלות, חתכים, נקעיים, פגיעות פנימיות ושברים, כאשר האזורים הנפגעים ביותר הם הפנים, הראש, הצוואר והגפיים העליונות. החוקרים מצאו דפוסים ייחודיים של פגיעות גופניות המאפיינים קורבנות אלימות, ולעיתים אף דומות לפגיעות הנגרמות לתינוקות מזעזוע מוח בשל התעללות.

ההשפעה על הבריאות הנפשית

הפגיעה הנפשית המתמשכת מהווה רכיב מרכזי בתוצאות האלימות. בעבר נטען כי אלימות נובעת מהפרעות נפשיות, אך כיום ברור שמחלות נפש רבות הן דווקא תוצאה של החשיפה לאלימות. נשים הסובלות מאלימות חוות לעיתים קרובות חרדה, דיכאון, דיסטימיה, פוביות, התמכרות לחומרים ותחושת חוסר שליטה מתמשכת. מחקר שצוטט במאמר מצא כי שליש מהאבחנות הפסיכיאטריות בקרב נשים קשורות ישירות לחשיפה לאלימות מצד בני זוג. בנוסף, נמצא קשר הדוק בין תסמונת פוסט טראומטית (PTSD) לדיכאון בקרב נפגעות, מה שמוביל להחמרה במצבן התפקודי.

המאמר מדגיש כי נשים רבות מציינות שהאלימות הרגשית והפסיכולוגית פוגעת בהן יותר מהאלימות הפיזית. מדובר בהתנהגויות של בידוד, השפלה, איומים, שליטה כלכלית, מעקב כפייתי והפחדת הילדים. המצב הנפשי של הנפגעות מוחמר במיוחד כאשר הן חיות בעוני או בהיעדר תמיכה חברתית. היעדר משאבים מגביר את הסיכון לחזרה למערכת יחסים פוגענית או להמשך האלימות, בעוד שתמיכה חברתית הוכחה כגורם מגן חשוב.

השפעת האלימות על ילדים בשלבי התפתחות שונים

המאמר מקדיש חלק נרחב לדיון בהשפעות האלימות על ילדים. נמצא כי בין 26% ל-73% מהמשפחות שבהן קיים דיווח על התעללות בילדים חוות גם אלימות בין ההורים. במקרים רבים, האב הפוגע באם פוגע גם בילדיו.
עצם החשיפה של ילדים לאלימות במשפחה, גם אם אינם נוכחים ישירות באירועים, גורמת לפגיעה ישירה בהם. הילד עלול לחוות חרדה, בלבול, טראומה מתמשכת וקשיים רגשיים קשים.

תינוקות ופעוטות

בשל תלותם המלאה בהוריהם, תינוקות ופעוטות חשופים במיוחד לנזקי האלימות. חשיפה לאלימות פוגעת בתחושת הביטחון הבסיסית וביכולת לפתח אמון בסביבה. תינוקות שנחשפו לאלימות מפגינים עצבנות, בעיות שינה, רגרסיה בהתנהגות, פחדים ותגובות פיזיות חריגות. במקרים מסוימים ילדים בגיל הרך אף נפצעים פיזית במהלך אירועי האלימות, כאשר האם מנסה להגן על עצמה באמצעות הילד.

ילדים בגיל בית הספר

בגיל זה מצופה מהילדים לפתח עצמאות ולבנות יחסים חברתיים. אולם חשיפה לאלימות גורמת לבעיות רגשיות והתנהגותיות רבות – הסתגרות, חרדה, תוקפנות, ירידה בהישגים לימודיים וחוסר שקט. ילדים אלו נוטים לפרש מצבים חברתיים באופן חשדני ותוקפני, ולעיתים מגיבים באלימות בעצמם. חלקם מפתחים נטייה לעקוב אחר מריבות ולנסות להתערב, דבר שמעמיד אותם בסכנה.

מתבגרים

בגיל ההתבגרות ההשפעות נעשות מורכבות עוד יותר. המתבגרים מפתחים יכולות חשיבה מתקדמות ומודעות מוסרית, ולכן חשיפה לאלימות יוצרת בלבול זהות, תחושת אחריות מוגזמת והסתבכויות חברתיות. רבים מהם מפתחים התנהגות תוקפנית, שימוש בחומרים ממכרים, נשירה מבית הספר וקשיי אמון במערכות יחסים. חלקם אף עלולים להפוך לקורבנות אלימות בעצמם כאשר הם מנסים להגן על ההורה הפגוע.

איתור וזיהוי

המאמר מדגיש את החשיבות של סינון ואיתור מוקדם של אלימות במשפחה על ידי אנשי מקצוע, ובפרט רופאי ילדים, משום שהם לעיתים היחידים שבמגע עם ההורה והילד גם יחד. ההנחיות של האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים ממליצות על שאלון אוניברסלי לזיהוי אלימות, תוך שימוש בגישה ישירה או עקיפה בהתאם למצב. רופא יכול לשאול שאלות כלליות על הסביבה המשפחתית והביטחון בבית או להתייחס ישירות לשאלה אם הילד היה עד לאירוע אלים. במידה ומתגלה חשד, יש לבצע הערכה של ביטחון הילד ולדווח לרשויות הרווחה בהתאם לחוק.

שיקולים בתקופות חירום ומגפות

בפרקי הסיום המאמר מתייחס במיוחד לתקופות של לחץ חברתי או אסונות, כמו מגפות. במהלך מגפת הקורונה, למשל, חלה עלייה במקרי אלימות במשפחה עקב בידוד חברתי והיעדר נגישות לשירותים. ארגונים בינלאומיים קראו להיערכות מראש הכוללת תגבור קווי סיוע, שילוב שירותי איתור בתוך מערכות הבריאות, הרחבת רשתות ביטחון כלכליות לנפגעות, והקמת מקלטים זמניים ובטוחים. כמו כן, הודגש השימוש בטכנולוגיה כפתרון אלטרנטיבי – אפליקציות ואתרי תמיכה דיגיטליים המספקים מידע וסיוע מרחוק לנשים וילדים.

סיכום

המאמר מסכם כי אלימות במשפחה ובין בני זוג היא תופעה חוצת מגזרים ומעמדות, המייצרת "תרבות של אלימות" הפוגעת בבריאות הנפשית והפיזית של כל בני המשפחה. נשים וילדים הם הקורבנות המרכזיים, והנזק שנגרם להם מתבטא לא רק בפגיעות גופניות אלא גם בטראומות מתמשכות, קשיי הסתגלות וליקויים רגשיים. החשיפה של ילדים לאלימות, גם ללא פגיעה ישירה, מהווה התעללות בפני עצמה ומובילה לפגיעה ישירה בהתפתחותם.
המאמר קורא לאנשי מקצוע בתחום הבריאות, החינוך והרווחה לשמש כשומרי סף, לאתר, לדווח ולתמוך במשפחות נפגעות. בנוסף, הוא מדגיש כי יש לשלב היערכות ייעודית לאוכלוסיות אלה גם בתכניות לאומיות לשעת חירום, כדי למנוע החמרה של מעגל האלימות. החברה כולה נדרשת לקחת אחריות, לשבור את השתיקה וליצור סביבה שבה ביטחון, שוויון וכבוד יהוו את היסודות של כל משפחה.

חשיבות המאמר

המאמר "אלימות במשפחה והשפעתה על נשים, ילדים ומשפחות" הוא תרומה משמעותית להבנת עומק התופעה של האלימות במשפחה והשלכותיה הרב-ממדיות. חשיבותו נעוצה בכך שהוא מאחד ידע רפואי, פסיכולוגי וחברתי לכדי תמונה כוללת של ההשפעות הקשות של אלימות זו על כל חברי המשפחה, ובמיוחד על נשים וילדים. הוא מדגיש כי עצם החשיפה לאלימות, גם ללא פגיעה פיזית ישירה, גורמת לנזק ממשי ומתמשך, ובכך מרחיב את תפיסת המונח "התעללות". בנוסף, המאמר מציע גישה מערכתית לטיפול ולמניעה, הכוללת את הצורך באיתור מוקדם, במעורבות פעילה של אנשי מקצוע ובתכנון מדיניות מותאמת למצבי חירום כמו מגפות. בכך, הוא מספק בסיס חשוב לעשייה קלינית, חינוכית וציבורית, ומכוון ליצירת חברה בטוחה ומודעת יותר, השמה דגש על הגנה, אחריות ושוויון בתוך התא המשפחתי. המאמר מתאים לכתיבת עבודות אקדמיות על אלימות במשפחה.

מקור

Walker-Descartes, I., Mineo, M., Condado, L. V., & Agrawal, N. (2021). Domestic violence and its effects on women, children, and families. Pediatric Clinics, 68(2), 455-464.‏