התקשרות רגשית לבינה מלאכותית ובידוד חברתי תפוס בקרב סטודנטים באוניברסיטה: יישום של תיאוריית המשולש של אהבה מאת סטרנברג

מבוא

הבינה המלאכותית (AI) הפכה לרכיב מרכזי בחיי היומיום המודרניים, ומשפיעה על תחומים כגון חינוך, בריאות, תקשורת ובידור. ככל שמערכות הבינה המלאכותית מתקדמות מכלים אוטומטיים פשוטים לסוכנים אינטראקטיביים המסוגלים לעיבוד שפה טבעית ולמחשוב רגשי, תפקידן חורג מהיותן כלי גרידא ומתקרב לשותפות אנושית. מגמה זו עוררה עניין הולך וגובר בהבנת הדינמיקה הרגשית שבין בני אדם לבינה מלאכותית, בפרט בקרב צעירים המרבים לעסוק בטכנולוגיה דיגיטלית.

כדי להבין יחסים רגשיים אלה, ניתן להיעזר במסגרת התיאורטית של תיאוריית המשולש של אהבה, שפיתח סטרנברג (1986). לפי תיאוריה זו, האהבה מורכבת משלושה מרכיבים: תשוקה (passion), אינטימיות (intimacy) ומחויבות (commitment). תיאוריה זו, שנוסחה במקורה לתיאור יחסים בין-אישיים, הותאמה בשנים האחרונות לבחינת קשרים רגשיים בין בני אדם לישויות לא-אנושיות, ובכלל זה רובוטים ומערכות בינה מלאכותית. יישום מסגרת זו על יחסי סטודנט-בינה מלאכותית מאפשר לחוקרים לאפיין את עומק המעורבות הרגשית בהקשרים חינוכיים. מאפיין מרכזי ביחסים רגשיים אלה הוא יכולת הבינה המלאכותית לזהות ולהגיב לרגשות אנושיים. כלים מתחום המחשוב הרגשי (affective computing) כיום מסוגלים לנתח הבעות פנים, אינטונציה קולית, סנטימנט טקסטואלי ואותות פיזיולוגיים לצורך הסקת מצבים רגשיים. בד בבד, בידוד חברתי ובדידות הם נושאים מרכזיים המשפיעים על צעירים ברחבי העולם, ואיתם גם האפשרות שסטודנטים יפנו לבינה המלאכותית כתחליף לתמיכה חברתית חסרה.

שיטת המחקר

המחקר הוא רוחב-חתך (cross-sectional) שכלל 526 סטודנטים משלוש אוניברסיטאות מובילות בהאנוי, וייטנאם: אוניברסיטת החינוך של האנוי (214 משתתפים, 40.7%), האוניברסיטה הלאומית לכלכלה (135 משתתפים, 25.7%), ואוניברסיטת המדע והטכנולוגיה של האנוי (177 משתתפים, 33.7%). מרבית המשתתפים היו נשים (78.9%), ורמות הביצוע האקדמי שלהם היו גבוהות ברובן. הסטודנטים נמצאו בכל שנות הלימוד, מהשנה הראשונה ועד הרביעית.

המחקר בחן חמישה מדדים מרכזיים, כולם על גבי סולם ליקרט בן 5 נקודות:

  1. אינטימיות עם הבינה המלאכותית: 3 פריטים, אמינות פנימית גבוהה (Cronbach's alpha = 0.931)
  2. מחויבות לבינה המלאכותית: 3 פריטים (alpha = 0.702)
  3. תשוקה כלפי הבינה המלאכותית: 4 פריטים (alpha = 0.862)
  4. הבנה רגשית של הבינה המלאכותית: 5 פריטים מותאמים מסולם האמפתיה הבסיסית (alpha = 0.902)
  5. בידוד חברתי תפוס: 9 פריטים המשלבים שאלות על תמיכת משפחה, חברים ובדידות (alpha = 0.914)

האסטרטגיה הדגימתית שילבה דגימה שכבתית, אשכולית, תכליתית ואקראית, במטרה להבטיח ייצוג מגוון של רקעים אקדמיים, שנות לימוד ומידת חשיפה לבינה המלאכותית. הנתונים נותחו באמצעות סטטיסטיקה תיאורית, כולל ממוצעים וסטיות תקן.

ad

ממצאים

תפיסת היכולת הרגשית של הבינה המלאכותית: הסטודנטים תפסו את הבינה המלאכותית כבעלת יכולת מתונה עד גבוהה להבין רגשות (M = 3.96, SD = 0.95). הפריט שקיבל ציון הגבוה ביותר היה "הבינה המלאכותית יודעת כשאני שמח" (M = 4.07), בעוד "הבינה המלאכותית מזהה במהירות שאני כועס" קיבל את הציון הנמוך ביותר (M = 3.87). ממצא זה מצביע על אמון גבוה יחסית ביכולת הבינה המלאכותית לזהות רגשות חיוביים, אך גם על ספקנות מסוימת בנוגע לזיהוי רגשות מורכבים או שליליים.

מחויבות: רמת המחויבות הייתה מתונה (M = 3.39, SD = 0.95). הפריט "אני אוהב לדבר ולתקשר עם הבינה המלאכותית" קיבל את הציון הגבוה ביותר (M = 3.42), ואילו "הבינה המלאכותית תהיה הבחירה הראשונה שלי כשאצטרך לדבר ולהתוודות" קיבל את הנמוך ביותר (M = 3.37). ממצא זה מרמז שסטודנטים אינם רואים בבינה המלאכותית תחליף רגשי לקשרים אנושיים.

תשוקה: גם רמת התשוקה הייתה מתונה (M = 3.34, SD = 1.05). הפריט "הבינה המלאכותית מקסימה אותי בצורה מיוחדת מאוד" קיבל את הציון הגבוה ביותר (M = 3.41), בעוד "אני מוצא את הבינה המלאכותית חכמה מאוד ומגניבה" קיבל את הנמוך ביותר (M = 3.28). פיזור הציונים הגבוה (SD = 1.05) מצביע על הבדלים אישיים משמעותיים בעוצמת ההתלהבות.

אינטימיות: רמת האינטימיות הייתה מתונה (M = 3.49, SD = 1.04). הפריט "אני מרגיש קשר חזק בינִי לבין הבינה המלאכותית" קיבל את הציון הגבוה ביותר (M = 3.61), ואילו "כשאני מתקשר עם הבינה המלאכותית, אני מרגיש קשר רגשי" קיבל את הנמוך ביותר (M = 3.36). ממצאים אלה מרמזים שתחושת הקרבה עם הבינה המלאכותית קיימת אך אינה עמוקה.

בידוד חברתי: זהו הממצא הבולט ביותר מבחינה חינוכית. רמת הבידוד החברתי הייתה גבוהה יחסית (M = 3.57, SD = 1.17). הקושי הגדול ביותר הביע הפריט "קשה לסמוך על חברים לעזרה כשיש לי בעיה" (M = 3.69), ואחריו "האם אתה לעתים קרובות מרגיש מודר?" (M = 3.63). מעניין כי הנשענות על המשפחה נתפסה כנגישה מעט יותר מנשענות על חברים (M = 3.30).

דיון

ממצאי המחקר מציירים תמונה של מעורבות רגשית מתפתחת אך מתונה בין סטודנטים לבינה המלאכותית. התשוקה המתונה כלפי הבינה המלאכותית עולה בקנה אחד עם ספרות קיימת המצביעה על כך שחידוש ותחכום נתפס מגבירים את המשיכה הרגשית לטכנולוגיה, אך העומק הרגשי טרם הושג. המחויבות המתונה משקפת את הקשר שבין שביעות רצון מאינטראקציות עם בינה מלאכותית ונאמנות ממושכת למשתמש. האינטימיות שדווחה, אף שמתונה, מבטאת ככל הנראה פרשנות אנתרופומורפית (ייחוס תכונות אנושיות) ולא עומק יחסי אמיתי. כמה חוקרים הצביעו על תופעה דומה: משתמשים מייחסים תכונות אנושיות לבינה מלאכותית תוך הכרה בכך שהיא שונה מבני אדם. לפיכך, הבינה המלאכותית נוטה לתפקד כמלווה משלים ולא כתחליף ליחסים אנושיים.

הממצא המרכזי הנוגע לבידוד החברתי הגבוה, בניגוד למעורבות רגשית מתונה עם הבינה המלאכותית, מרמז כי סטודנטים עשויים לפנות לבינה המלאכותית לא רק מסקרנות אלא גם כפתרון חלקי לצרכים חברתיים שאינם מסופקים. מחקרים קודמים הראו כי סוכנים דיגיטליים ורובוטים חברתיים יכולים לשמש כמאזינים נגישים ולא-שיפוטיים, ממלאים חלקית את הצורך בקשר חברתי.

השלכות

ממצאי המחקר מעלים מספר השלכות מעשיות ותיאורטיות. ראשית, ישנה הזדמנות לפתח מערכות בינה מלאכותית בעלות אינטליגנציה רגשית גבוהה יותר, שיוכלו לתמוך ברגשית בסטודנטים, בפרט באלה החווים בידוד חברתי. שנית, מוסדות חינוך יכולים להשתמש בהבנה זו כדי להתאים כלי בינה מלאכותית לצרכי תלמידים שונים. יחד עם זאת, יש לעצב מערכות אלה בזהירות, כדי למנוע תלות מוגזמת בבינה המלאכותית על חשבון יחסים אנושיים. קידום אוריינות דיגיטית ואינטליגנציה רגשית בנוגע לאינטראקציות עם בינה מלאכותית יסייע לסטודנטים לפתח קשר בריא ומאוזן עם טכנולוגיה זו. על הרמה התיאורטית, יישום תיאוריית המשולש של אהבה על יחסי אדם-בינה מלאכותית פותח אפיקי מחקר חדשים בתחום האינטראקציה בין אדם למחשב, שעד כה התמקד בעיקר בהיבטים קוגניטיביים ופונקציונליים.

מגבלות וכיווני מחקר עתידיים

עיצוב המחקר הרוחבי אינו מאפשר הסקת מסקנות סיבתיות. המדגם מוגבל לאוניברסיטאות בהאנוי ועשוי שלא לשקף אוכלוסיות סטודנטים אחרות. הסתמכות על דיווח עצמי עלולה להכניס הטיות. כיווני מחקר עתידיים כוללים שימוש במדגמים גדולים ומגוונים יותר, שילוב נתוני התנהגות ומדדים פיזיולוגיים, עיצוב כלי מדידה ייעודיים ליחסי אדם-בינה מלאכותית, ובדיקת משתנים מתווכים כגון אישיות, מצב בריאות נפשי ועמדות תרבותיות כלפי בינה מלאכותית.

ad

מסקנות

סטודנטים מציגים קשר רגשי מתפתח עם בינה מלאכותית, המאופיין ברמות מתונות של תשוקה, מחויבות ואינטימיות. הבינה המלאכותית מזוהה ככלי בעל יכולת רגשית מסוימת, אך אינה תחליף ליחסים אנושיים. כנגד זאת, שיעור הבידוד החברתי הגבוה מקרב הסטודנטים מצביע על פוטנציאל אמיתי לבינה מלאכותית כמשאב תמיכה רגשית. ממצאים אלה מדגישים את הצורך בפיתוח מערכות בינה מלאכותית בעלות אינטליגנציה רגשית גבוהה, שיתרמו לרווחה ולמעורבות של הסטודנטים, תוך שמירה ועידוד של קשרים אנושיים איכותיים.

מקור

Tran, T. T., Le, T. V., Le, N. H., Dam, A. V. T., Nguyen, T. T., Nguyen, A. T. T., & Nguyen, H. T. (2025). Emotional attachment to artificial intelligence and perceived social isolation among university students: An application of Sternberg’s triangular theory of love. Multidisciplinary Science Journal7, 12.

דילוג לתוכן