משה שמיר

משה שמיר (Moshe Shamir) היה סופר, מחזאי, פובליציסט ואיש ציבור ישראלי, יליד 1921 בצפת ונפטר בשנת 2004, הנחשב לאחד מחשובי הסופרים העבריים של דור תש"ח. הוא גדל בתל אביב, היה חבר בתנועת השומר הצעיר ובקיבוץ משמר העמק, ושירת בפלמ"ח. שמיר כתב רומנים, מחזות וסיפורים, כאשר יצירתו המוכרת ביותר היא “הוא הלך בשדות”, שהפכה לקלאסיקה של הספרות והתיאטרון הישראלי. לצד פעילותו הספרותית עסק גם בעריכה עיתונאית, היה העורך הראשון של השבועון הצבאי “במחנה”, ובהמשך חבר כנסת מטעם הליכוד וממקימי תנועת התחיה. על פועלו הספרותי זכה בפרסים מרכזיים ובהם פרס ישראל לספרות בשנת 1988.

מאמרים אקדמיים על משה שמיר עוסקים בסוגיות כגון מקומו בעיצוב דמות ה“צבר” בספרות הישראלית, הקשר בין יצירתו לבין ההקשר ההיסטורי של דור תש"ח ומלחמת העצמאות, והשינויים האידיאולוגיים שבאו לידי ביטוי ביצירתו לאורך השנים. המחקר מתמקד בשאלות כמו כיצד משתקפים ערכים לאומיים וחברתיים ביצירותיו, באילו דרכים מתפתחת דמות הגיבור הישראלי בכתביו, וכיצד השפיע המעבר האידיאולוגי שלו מהשמאל אל הימין על כתיבתו ועל קבלתה בציבור. מגמות עכשוויות במחקר כוללות בחינה מחודשת של יצירתו בהקשרים פוליטיים ותרבותיים משתנים, ניתוח בין־תחומי של ספרות ותיאטרון ביצירתו, והתמקדות במתח בין קול אישי לבין קול קולקטיבי בכתיבתו.